אולי שאר האנשים פה לא מסכימים איתי אבל אני ממש לא רואה צורך בהוכחות הכושלות האלו:
אדם הוא ערכי, כלומר יש לו סט של משמעויות שהוא נותן למעשים שלו. אדם רואה ברצח דבר שלא יעשה אבל בהמטת חסד דבר לגיטימי. אדם אחר אולי יפסול את שניהם. גם יהיה אדם שיראה ברצח גזעים נחותים חובה מוסרית. המוסר שלנו לדוגמא מורכב מערכים, לכן הוא סובייקטיבי לחלוטין. אי אפשר להוכיח שרצח זה טוב או רע.
גם אמונה דתית זה ערך. אם אני מאמין באמיתות התורה- גם ל'הוכחה' מדעית שמעמד הר סיני או ההליכה במדבר אינם אפשריים, אין שום משמעות כי תמיד אוכל לטעון שהאלמנטים האלו היו ניסיים. אם אני מאמין לעומת זאת בחוסר אל, גם 'נס' גלוי לעיני החיישנים לא ישנה משהו בתפיסתי, כי תמיד אוכל לפתח הסבר, תורה מדעית חדשה שתכלול גם אותו.
היהדות, כמו ערכי המוסר, או כל ערך, בלתי ניתנת להפרכה או ביסוס מעצם הגדרתה. אני מקבל על עצמי כערך את אמיתות התורה ואתה לא. כל עוד בשתי הדעות שלנו אין כשל לוגי מובנה שתייהן לגיטימיות.