מה יוצא לך מלמחזר שוב אותם טענות + לשבש ולא להתיחס לנושא?
אסביר לך שוב , בתקוה שיפסק מיחזור הטענות:
לבסיס של חיל האויר בקפריסין יש יתרונות מבחינתנו, שאחד מהם הוא אופציה נוספת לחיל האויר אם וכאשר רוב הבסיסים בארץ ירוקטו. (כרגע בסיס בקפריסין הוא היפותטי בלבד).

ידידי צער לי שאיני מסכים איתך, אבל אתה חייב להבין שכל התאוריה שלך על הקמת בסיס חיל אוויר התקפי באישור ממשלת קפריסין היא לא הגיוני.
אבל ברשותך בשביל המשך הדיון נניח שהדבר כן אפשרי.


אתה ממציא דברים שכאילו אמרתי, למשל "להעביר את חיל האויר לקפריסין". , "נסיגה אסטרטגית של חיל האוויר מארץ" . האם זו דרך לנהל ויכוח?

צער לי שאתה רואה בזה ויכוח, זה לבטח לא היתה הכוונה שלי.
קבל את התנצלותי.

מה שכתבת על מלחמת יום כיפור מעיד על בורות בנושא.
לא נכון ש "סורים היו חלשים מהמצרים, לכן חיל האוויר נשלח לכתוש אותם כדי להגרום להם לחזור לאחור" . במשפט הזה הצלחת להכניס כמה וכמה טעויות.

חיל האויר לא נשלח לכתוש אותם, השריון שלנו תקף אותם

מתוך ויקפדיה:
"ב-8 באוקטובר תקף החיל בדרום הרמה כהכנה למתקפת הנגד שם, והתקיפות נמשכו למחרת. ב-9 באוקטובר תקף החיל כוחות סוריים ממזרח לקו הסגול".

לא סתם כדי להסיג אותם (שזו דעתך המוטעית) אלא כדי לפגוע בהם מספיק קשה כדי שירצו להפסיק להילחם. "לאחר שהצליחה התקפת הנגד הוחלט להמשיך בתנופה ולהבקיע לשטח סוריה במגמה ליצור איום על דמשק ולהוציא את סוריה ממעגל הלחימה."

איפה בדיוק כתבתי שזה סתם בשביל להסיג את הכוחות הסורים?
אתה בעצמך כותב שהתקיפה באה כדי לתמוך בתקיפה הנגד של הכוחות הקרקעים.
אז איפה בדיוק טעיתי?

כתבת בטעות גם: " מזה לנתק מגע בקרב יבשה?
אם תיסוג האויב יתקדם, ולכן תמיד יש מגע. -לא נכון

OK תיתן לי דוגמא אחת בהסטוריה המלחמתית {להוציא ויטנאם שהיא אינה מלחמה קלאסית} שבה צד אחד נסג לאחור והצד שכנגד לא התקדם.


המצרים נצמדו לתכנית שלהם ולא התקדמו מעבר לציר חת"מ (בערך)

מתוך ויקפדיה:
"כוחות שריון משתי דיוויזיות מצריות צלחו את התעלה. ב-14 באוקטובר, בניגוד לדעתו של הרמטכ"ל המצרי ובשל לחץ מצד סוריה, פתחו המצרים במתקפה לאורך החזית, במגמה להבקיע לעומק סיני".

כך שניתן להגיד שהיה ניתוק מגע.

ידידי זה שאף צד אינו מתקדם אלא עובר ללחימה סטיסטית, אין זה אומר שנותק המגע.
כי לפי אותה תאוריה מלחמת העולם הראשונה התנהלה בניתוק מגע אחד גדול בין הצדדים.

הגישה שלך כאילו מה שחשוב הוא הכבוד , מזכירה את הנפת דגל ישראל על בית בבינת ג'בל, (למרות שלא כבשנו את הכפר עצמו). האם זה בסדר שחילים יהרגו כדי שיצלמו דגל מונף?

המטרה במלחמה היא לנצח אותה.
עברנו את התקופה שבה צדדים חותמים על מכתבי כניעה.
אם לא תיצור תמונות נצחון, האויב שלך יעשה זאת.
ולכן עם תבצא סקר על מלחמת לבנון השנייה תגלה שרוב הישראלים חושבים שהיא היתה כישלון.
בעוד בצד השני חושבים שמדובר בהצלחה גדולה.
אם לא תיצור נצחון בלחימה שכזאת, הרתעה שלך תפגע, ומכן הדרך למלחמה נוספת מאוד קצרה.

האם זה נורמלי שב 1973 שלחו כוחות קטנים על טהרת הטנקים לתקוף כוח מצרי גדול ומצויד היטב? לדעתך זה בסדר כפי שכתבת:
ושוב אתה משבש את העובדות. לא נכון שבימים הראשונים המצרים היו מותשים וחסרים בציוד אלא בדיוק ההפך. אנחנו היינו לא מצוידים כראוי ועם כוחות קטנים. אולי תיסד תורת לחימה חדשה , כנגד התורה המקובלת.

חשבתה שאולי הפיקוד הבכיר לא ידע כמה הכוחות המצרים ערוכים מצד שלנו של התעלה?
חשבתה שאולי הפיקוד לא ידע את יכולתו של החי"ר המצרי להדוף התקפות שריון עם אמצעי נ"ט?
אתה יושב היום אחרי חכם בדיעבד, ואומר למה עשו ככה ולא ככה.

לשיטתך צריך להתחיל התקפת נגד אוטומטית, ולהניח שהאויב מותש וחסר, גם אם במציאות הוא רענן ומצויד. לשיטתך טוב לשלוח כוחות קטנים לתקוף כוח מצרי גדול.

איפה כתבתי את זה בדיוק?

קשה להתוכח עם תיאורטיקן שממציא תורת מלחמה חדשה.

ברשותך דוגמא מהסטוריה:
במלחמת העולם השנייה בלחימה בצפון אפריקה, רומל והכוחות הגרמנים שנחתו שם עברו מיד להתקפת נגד, נגד הכוחות הבריטים בצפון אפריקה.
בכוחות יחסית קטנים ומיד לאחר הגעתם לצפון אפריקה.
אותה התקפת נגד היתה הצלחה גדולה שהתגלגלה להתקפה מתמשכת שנמשכה עד אל עלמין.
ולכן לצערי לא אני המצעתי את השיטה.
למען הגלוי הנאות גם רומל לא.

"לוודא שלא נפסיד זה דבר התלוי בנו, אך ההזדמנות לנצח ניתנת על ידי האויב".
סן טסו