מי אנחנו? (גם אם החושך מסייע משהו לטישטוש מושא החידה, לעצם העובדה שהתמונות צולמו בלילה אין משמעות מעבר לכך שהצלם... במקרה היה שם בלילה):

אנו שני חברים, לא סנובים, לא הכי צפונבונים, אבל בהחלט קרובים להיות. מעטים זכו להחליף כתובת פעמים רבות כמונו, גם אם בכלל לא עברנו דירה! והכל תודות לעצלות אנשי האימפריות. פעם פה, פעם שם – אפילו פעם ממש באמצע הכלום החם! בתחילה היינו שכנים אתם ואנו, עד שפסים של חום, כחול, אדום ותכלת להיות שותפים הביאנו (בקושי לרבעון) חזרנו להיות שכנים עד שפסים אדומים, כחולים, לבנים ותכלת שוב החזירו שותפות – הפעם לתקופה, תור הזהב של תמימות. גם אם לא מיידית וישר: שותפותינו תמה בגלל פסי תכלת לבן ואדום-ככה מקובל לומר.


וגם אם לאדום, לבן, סגול וירוק לא היה לנו קשר בכלל, הרי שכשבאו פסים אלה לעולם שותפותינו זו כבר תמה לפני שבועות מספר.


לא פה ולא שם: לא שותפים ולא שכנים הפעם – בקרירות המנשבת נותרנו מגודלים, זקופים ועטורי תלתלי כסף. וכיצד חזרנו להיות שכנים? זה היה דווקא בלי פסים בכלל. נהפוך הוא. ומאז קצת נשכחנו, וגם נעלמנו מעין, כמו גם השכן המזוקן מהכפר שהסתלק (ממש בזמן!), הגשר הקטן שנקטע באמצעו ולא עוברים בו עוד אלינו בגיא בעצם כדי להגיע אלינו צריך לנסות אצל השוויצרים אולי.