אני חושבת שאת לא הראשונה ולא האחרונה שסובלת חרא מההורים - ועדיין, הם אלו הביאו אותך,
טיפלו בך, גידלו אותך וכל הדברים האלו שהזקנים אומרים לילדים שלהם
לגבי הבן זוג - מערכת זוגית זו מערכת שנבנת עם הזמן, וכמובן זה לא יהיה כמו משפחה בהתחלה,
אבל זה אמור להיות ולגדול להיות משהו יותר חזק מהמשפחה אפילו. אחרי שזה גדל לזה, כך את
באמת צריכה להרגיש- לסמוך עליו יותר מהכל.
ברור שאם יהיו ויכוחים כאלו בכל שעת פנאי חופשיה כנראה שמשהו לא מסתדר שם וצריך לטפל בזה
(בצורה כזו או אחרת)
אבל הורים אי אפשר להחליף, וזה לא כמו בן זוג. ומתישהו צריך לדעת לסלוח ולהתקדם.
ונכון, אני חושבת שמערכת יחסים עם הורים צריכה להיות קצת יותר רחוקה ממגורים יחד - המערכת
יחסים הזו תשתפר פלאים. כי ככה זה, פשוט. מתגעגעים יותר, לא מנצלים את הזמן לריב על שטויות..
כשגרים יחד המצב הוא אחר...

אני חושבת שבדיבור ניתן לפתור את זה (וכתבתי שזו תהיה דרך ארוכה) - אבל אם יודעים להגיד את
המילים הנכונות, אפשר לשכנע אותה לעשות צעד קטן. ואחרי צעד הפתיחה הכל הרבה יותר קל.