הגדלת החוב או שמיטתו לא פותרות אותו, ולכן זו הבעיה שבה צריך לטפל (למשל בעזרת חוק יסוד האוסר גירעון).
הריבית השלילית בארגנטינה עד עכשיו הייתה תוצאה של משמעת תקציבית והמנעות מגירעון.
הפיתרון הקל הוא להגדיל את שיעור החוב (ואם קשה למכור אג"ח - להעלות את הריבית),
ברגע שארגנטינה, שכבר שמטה חוב בעבר, תיכשל שוב לאזן את התקציב, זה יראה רע מאוד.
היום העולם בוחן עניינים כאלה באופן צמוד - העלאת ריבית לא תעבוד: הריבית תזנק מהר מאוד - כמו ביוון.
לכן ארגנטינה חייבת לשמור על הגירעון "בכל מחיר": להעלות מסים, להלאים חברות ולהפחית הוצאות.

ארגנטינה היא לא מדינה "מפגרת" - היא מראה צמיחה והיא הכלכלה כמעט הכי מוצלחת בסביבתה.
יש להם ייצוא בשר, וייצוא חקלאי משמעותי, יש להם ייצוא תרבותי, ותעשייה חזקה שנהנת ממחירי האנרגיה הזולים שהוזכרו בכתבה שלך.
בכלל, כל הטיעון כאילו "לא ניתן" לשמור על תקציב מאוזן הוא מגוחך - ובא להסתיר את האמת: "כלכלת הבחירות" מאיימת לרסק את הכלכלה.
זאת לא תופעה חדשה בארגנטינה, אבל היקפה באירופה הוא מפחיד.


לארגנטינה יש פריווילגיה גדולה:
אגנטינה לא משעבדת חלק משמעותי מהמסים לתשלום חובות, והיא כלכלה צומחת.
לכן הקיצוץ הנגרש ממנה הוא בהחלט סביר.
המצב ביוון לא דומה - נסיון לעמוד בתשלומי החובות ירסק כלכלה שכבר מצוייה במיתון עמוק.