א׳. אתה חוזר ושואל שוב על מה שכבר עניתי. אין קשר בין יחסים מיניים לקשר נישואין, וזכותה של המדינה לקבוע סף שונה לכל אחד מהם.
אתה זה שטוען שהם חייבים להיות תלויים אחד בשני, אתה זה שצריך לנמק מדוע.
אתה מתעלם במכוון מהדוגמאות שאני מביא. איזה הגיון יש במצב שיוצר החוק שמותר לאכול שוקולד, אך לא "למסד את האכילה"?
החוק אינו בא לפגוע ב־"מי שלא מקיים יחסים מחוץ למסגרת הנישואין", אלא בא כנגד אלו שהנורמה אצלם היא נישואין בגיל צעיר (האוכלוסייה דומה, הנימוק שונה).

ב׳. על מה בדיוק אתה חולק? על כך שהמדינה אינה זו שאוסרת עלייך קיום יחסים מחוץ לנישואין?

ג׳. איזה הבדל מהותי יש בין גיל שנתיים לגיל 17? חוק לא אמור להיות "הגיוני" באופן אבסולוטי, פשוט כי אין היגיון כזה בנושאים מעין אלו.
חוק בא לשקף נורמות חברתיות, ואם הוא מתקבל ברוב, משמע שככל הנראה הוא משקף אותן נאמנה (לא ניכנס לנושא עסקנות ושחיתות פוליטית).

לא טענתי שהעלאת גיל הנישואין ל־18 הוא צעד נכון, להפך, מצדי שיתירו לאנשים להינשא גם בגיל 14. איני בא להצדיק את הצעת החוק, אני רק בא להסביר למה למדינה יש זכות לחוקק אותו (אם תרצה), ולמה הטיעונים שלך בעניין כושלים. במילים אחרות, זה לא שהם צודקים, אלא שאתה טועה.
כבר אמרתי שאילו היית טענתך שהמדינה אינה צריכה להתעסק בענייני הפרט, הייתי מקבל אותה, אך עשיית קשר מאולץ בין נושאים, טיעונים על אפליה שאינה קיימת (זה שהחוק מכוון כלפי התנהגות של אוכלוסיות מסוימות לא אומר שהוא מפלה אותן) – זה איני מקבל.

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.