הבלוג Danger room מדווח על מחקר של RAND בשם "The Future of Air Force Motion Imagery Exploitation: Lessons from the Commercial World", שניסה ללמוד האם אופן העבודה של מפיקי ריאליטי יכול לעזור לחה"א האמריקאי לסרוק מספר רב של ערוצי וידאו במקביל. כיום מופקות מדי חודש מעל 10,000 שעות* וידאו, ובעתיד המספר ייגדל בהרבה- עם הכנסת כטב"מים נוספים, בלוני תצפית וחיישנים בעלי שטח כיסוי רחב.
הבסיס למחקר הוא שכמו במודיעין חזותי, גם בסט של תוכנית ריאליטי יש המון מצלמות, שחלקן הגדול אינו מעניין רוב הזמן.
ההמלצות הן:
1. לסדר את מרכז הבקרה בשורות הפונות למסך ראשי עליו מוקרנים כל הערוצים, ולא במעגל סביב עמדת הפיקוד, כך שהמפעילים יבינו מיד אילו אמצעים אחרים פועלים בזירה, ומה הם רואים.
2. תקשורת פנים קולית (כיום- במסרונים).
לגבי שתי ההמלצות- נראה שזה המבנה הנפוץ במרכזי בקרה צבאיים- מעניין למה מרכזי מודיעין אמריקאיים בנויים אחרת. יש למישהו תמונה של מרכז פענוח שבנוי במעגל?
3. הקמת מאגר מידע מתויג, שאפשר לחפש בו בקלות מידע מהעבר שיסייע בניתוח.
4. ציוות מפענחים לאזור מסוים, ולא לאמצעי איסוף.

* נראה לי נמוך. זה בממוצע 13.7 ערוצים בו"ז, 24/7, כשדובר בזמנו על 39 כטב"מים הנמצאים בשמי עיראק ואפגניסטאן באופן קבוע, שהיו אמורים ליצור פי 3 חומר. ייתכן וחלקם מוקצים למרכזי פענוח מקומיים .