דבר ידוע בחוף המזרחי של ארה"ב כבר שנים רבות ,

שעל מנת שצעיר אמריקאי הנוחת לראשונה בקמפוס אמריקאי ידע שהוא "יצא בסדר" ולא איתרע מזלו

ליפול על איזהו קולג' אזורי זול, הוא צריך לבחון בשבע עיניים את קירות הבניינים שסביב הרחבה המרכזית

בניני המנהלה, הרישום, הכנסייה, הסיפרייה , במידה והם עוטים על פניהם עלים ירוקים\חומים\כתומים

בהתאם לעונת השנה , אזי הוא נפל טוב ,והוא הגיע למוסד נחשב שיקנה לו דיפלוממ מכובדת ואת הדרך

למשכורת 5 ספרות, במידה והקירות מגולחים למשעי, אז כנראה שהוא מבזבז זמנו לשווא.


החשיבות של אלמנט בוטאני סביבתי זה גבוהה כל כך עד לרמה שזה הביא להגדרת המושג הידוע

IVY LEAGUE , או בעברית "ליגת הקיסוס" (קיסוס: צמח מטפס בעל עלים תלתניים , עם גוון בהיר

יותר בקצוותיו), שבו נכללות האוניברסיטאות המפוארות של ייל,פרינסטון הווארד ועד חמישה.

המוסדות הללו לא הסתפקו בניסיונם להעתיק את קיימברידג' ואוקספורד הנערצות בחיקויי האדריכלות

,אבני הגרניט וסיתותי השיש האופיינים מאנגליה, אלה גם החליטו שהעלים יתרמו ליישון המוסד.

בנין בקמפוס פרינסטון:







וכמובן מהאוניברסטאות המנהג הגיע לעוד מקומות, בתי חולים,מכוני מחקר ,ואפילו פירמות נחשבות

שקונות את יוקרתן במחיר התפשטות ענפי הקיסוס.

החלטתי לנסות ולהקים "ליגת קיסוס" מקומית,

לא נתברכנו בגשם רב או צמחיה עבותה מדי כך שהמשימה אינה קלה, אך התפלאתי לגלות בחיפושי

שהליגה שלנו לא תהיה קטנה ומביישת.


נתחיל מבניניי ממשל, נערי האוצר הידועים לשמצה בהתנשאותם, שואבים כנראה את תחושת העוצמה

והאליטיסטיות מעלי הגפנית המשולשת, המקיפים את בנין משרד האוצר בירושלים.







ובכל זאת למרות משרד האוצר המכובד, עדיין תחושת הנחיתות שלי כלפי הליגה האמריקאית ,בה

הקיסוס מעטר בנייני אבן (שאגב לעיתים יושנה במכוון ע"י חומצה למטרת היוקרה),סימטריים,וקודרים

הייתה קשה עד לאותו יום לפני מספר שנים.

באותו יום משמח באחד משיטוטי ברחוב בלפור מנסה לאתר כיצד למען השם אני מגיע לביתי מהמקום

בו החניתי את האוטו . (חוויה תל אביבית נפוצה.)

הבחנתי בו לראשונה.

ממש היישר מפרינסטון בנין פורמלי,סימטרי,קר ומחושב, ולמרבה השמחה עטוף כולו בענפים משורגים

חומים\אפרפרים, ואחרי שלמדתי שהמדובר בבנין מפורסם בעיר הלא הוא בית שטראוס, בכלל הדרך

למקום בליגה הייתה ברורה.

בית שטראוס המזוקן:







יכול היה לשבת בכל מדשאה סנובית במדינת קונטיקט.

עוד בניינים מזוקנים שאיתרתי הם,

הבית היפה הזה באזור שוק הפישפשים ביפו סמוך לאכסניית מטיילים,





שכמעט ומתקרב לרמת השעירות של הבית הזה בחו"ל.

שכבר נראה כמו מדשאה אנכית.





ונראה שהצלחתם של קירות הדשא באירופה חילחלה לישראל, מכיוון שברחוב נחמני , ישנו תקדים

מקומי, אדריכל נועז החליט כנראה שהוא מסיר את הכובע בפני העיצוב האורגני של המטפסים הירוקים

וסירג את חזית וצידי הבית החדיש בכלוב מתכתי, כשהוא משאיר לעתיד ולענפים לעשות בבניינו כשלהם.

כבר כיום זה נראה משובב נפש עם התחלה של וילונות טבעיים בתחילת דרכם,

בעתיד הלא רחוק כבר ירגישו תושבי הבניין כמו חברי שבט ברזילאי הגר בצמרת עץ ענק.


הבנין והכלוב:





ונסיים לבינתיים, בחבר הליגה הצעיר והנאה מכולם, בניין משוחזר מעודכן זה, על ככר המלך אלברט

הקומפטית והמדוגמת למשעי. המציג שילוב מנצח של מרפסות תל אביביות לבנות ,ושיחים המקפידים

לכסות אותן מכל צדדיהן , תוך שהם מותירים את רובו של הבניין צחור אלגנטי ומאופק .

כמתאים לאזור הנ"ל, השילוב של ככר המלך אלברט- צמחים מטפסים-עיצוב מוקפד.

הוא כבר סנוביזם מזוקק וטהור.