אני לא עוקב אחרי מי חשף מה לראשונה. ראיתי את זה בצורה ישירה במקרה בספר הנ"ל של מרגלית וברגמן, כנראה כי בהקשר של "פרשת הרפז" איכשהו עלה גם נושא השחיתות שהם מדברים עליו בפרק הראשון בספר (מה שבקישור שהבאתי למעלה). כמו שאמרתי, אני לא עוקב אחרי מי פרסם מה לראשונה, אבל עד לספר הזה, לא שמתי לב שכתבו משהו ממש מפורש. אם אתה אומר שזה יצא ב-2002 אני סומך עליך.

אבל עכשיו עולה התהייה, אם בוכריס חשף משהו שלא היה אמור לחשוף ולא היה בסמכותו לחשוף בראיון פרישה, עד כמה זה מעורר בו אמון כדי למנות אותו למנכ"ל משהב"ט?
אני מבין מדבריך שהחשיפה לא הייתה ממניעים אינטרסנטיים גלויים, אלא בטעות, אבל זה נשמע כמו טעות שמקורה באגו - בראיון פרישה פתאום אפשר לספר הכל כדי להישמע מגניב.
המניעים והמטרות אינם זהים, אבל בדיוק בעמוד הראשון יש פה גם דיון בנוגע למפקד בכיר אחר באמ"ן שגם חשף משהו ללא רשות: http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...822#post4265321
מעניין שהחשיפה הזאת מזכה את החושף בסוג של קידום ולא בסנקציה, ולו כלשהי...

עוד שאלה שעולה היא האם זה שב-2002 אישרו משהו לפרסום (נגיד שבטעות) זו סיבה להמשיך לאשר ועוד ועוד פרסומים עליו, במקום לנסות להעלים את זה בחזרה?

מה שאמרת לגבי אנשים שדופקים את הראש בקיר ושואלים מי אישר את הפרסום מתקשר למשהו שכתבתי באשכול שכן שפתח טל: http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...090#post4267428
כנראה שבפעם הזאת החברים מהצנזורה לא טרחו לפנות לאנשים עצמם ולשאול, אלא החליטו שהם יודעים הכל בעצמם. זאת התוצאה...

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.