קודם תודה רבה ואכן אנו מצפים לישועה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי .ישראלה היפהפיה [2] מדוע לא ניתן ללמוד בחברותא בבית? (שואל ברצינות)

לומדים, אבל כאן בפריז קצת קשה לסחוב מישהו איליך בשעות שאתה יכול, ולבד אתה מתחיל להתפוצץ אחרי 2-3 הפרעות ואתה מתייאש.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי .ישראלה היפהפיה [3] אני מניח שלכל החמרה בכשרות היו את הנסיבות שלה לזמנה. מקבץ ההחמרות היום מקשה לפעמים אפילו על יהודי לאכול אצל יהודי אחר. לא שזה ממש מגביל קשרים חברתיים שהרי בחברה המודרנית כולנו אוכלים פיתה בהליכה אבל זה יוצר איזה שהוא שיח שמבטל אצל כל קבוצה את ההכשר של הקבוצה האחרת. אני מכיר מוסד חסד שנמנע מלקבל תרומת ענק רק בכדי שלא יאלץ לקבל על עצמו את כללי הכשרות [הלא מקלים] של קהילת התורם.

הכשרים= כסף/פוליטיקה
בילדותי "העדה, נתנו השגחה רק בי-ם וגם אז רק מה שמשווק לעדתה היום הכל נהפך למסחרה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי .ישראלה היפהפיה [4] דת"לים וחרד"לים הם בד"כ לא כבדים בעניני ארוח. שותים קולה מכוס זכוכית, אוכלים ביסלי-במבה עוגת עלית בצלחות פלסטיק של יומולדת וכן הלאה. לפעמים נדמה לי שרק בלונים חסרים

אגב אני לא חרד"ל (ולא קטשופ) אני חרדי רגיל.(שלמדתי בישיבה מקורבת ל"סאטמאר" בחו"ל)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי .ישראלה היפהפיה [5] לגבי חרדים תחושתי היא שכל זמן שיש הכשר - הרי שזה תלוי בהחלטה אישית של האדם. נתקלתי לא אחת בסיטואציות בהן עמיתים חרדים בעת ישיבות עבודה כשמוגש כיבוד ע"י 'הצד שמנגד' 'פותרים בעיות' של הכשרים שונים בעזרת הומור. בסיטואציות של ניחום אבלים - חרדים אכלו וברכו ואף ישבו בחלקם בקהל מעורב או לחצו יד לאבלות באמירת מילות הניחום.

ידידי רוב אי אכילת הכשר זה או אחר הוא רק מסיבות פוליטיות, שהרי "עד אחד נאמן באיסורים"

סליחה שהגבתי באיחור ותודה גם ל קנגס

שלום עושים עם אחים, מלחמה עושים עם אויבים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יחזקאל וקראתי עליו לכל הרי חרב נאם אדני אלןהים חרב איש באחיו תהיה

Oui nous irons nous faire casser la gueule en cœur, Mais nous reviendrons vainqueur