אפילו אם נהיה לארג'ים ונגיד שלא יבואו לפה לפגע - עדיין חוק הכלים השלובים הכלכלי הבסיסי ביותר,
מבטיח שתהיה הגירה מהטריטוריה הענייה לשכנתה העשירה. אנחנו נהיה עשירים מהם (גם אחרי
שיושקעו שם עשרות מיליארדים), והם יהגרו הנה דרך אותם "גבולות עבירים". חלק יעשו זאת "כחוק"
(תוך ניצול פרצות חוק האזרחות ואיחודי המשפחות למיניהם), וחלק יעשו זאת ע"י הסתננות דרך אינספור
מעברי הגבול שמציע מכון ראנד.

התיאוריה של סבר לגבי "גבולות שיהיו מקובלים על הפלסטינים", היא איוולת לשמה - רוב תושבי רצועת
עזה, וחלק נכבד מתושבי איו"ש - הם פליטים, שבכלל לא רואים עצמם כתושבי המקום שבו הם גרים
כעת, אלא כתושבי חיפה, יפו, רמלה, מג'דל, קטמון ושיח' מוניס. עבורם אין "גבולות מקובלים", ובצדק
מבחינתם...
המשפט שקובע ש"אין דרך שנוכל לשבת שם ולמנוע מהם זכויות אזרח ישראלי", הוא פשוט שקר: אנחנו שם 38 שנה, ולא אזרחנו אותם. אפשר לשבת ככה עוד 400 שנה. האמת העצובה היא שגם לאוסלו איש
לא דחף אותנו, אלא דחפנו את עצמנו גם לשם, וגם למה שבא אח"כ - כולל להתקפלות הנוכחית.

הנסיון הישראלי לחפש להגיע להסכמה פלסטינית לוותר על הדבר שבעצם הפך אותם לעם (הזכות לקבל
את פלסטין לרשותם ע"י נישול היהודים), הוא נאיבי וימשיך להכשל לעד.

באשר למשפט המסכם: גם אם יהיו 700 מליון ערבים ביש"ע, ותהיה סביבם גדר - הרי שלא יהוו יותר
בעייה דמוגרפית מ75 מליון המצרים, 6 מליוני אזרחי ירדן (שרובם המכריע פלסטינים...), 15 מליון
הסורים וכן הלאה וכן הלאה. הנסיון להפוך את הערבים לבעייה דמוגרפית דווקא מעבר לקו הירוק,
תוך התעלמות מהבעייה הדמוגרפית האמיתית, שנמצאת בתוך הקו הירוק, הוא מאפיין של אנשים
שרואים בדמוגרפיה סתם מילה שזורקים כדי לתרץ נסיגה שמטרותיה אחרות לגמרי. אין שום ערך
דמוגרפי ליציאה מיש"ע. יש ערך דמוגרפי ליציאה מהמשולש ומואדי ערה - ולחילופי אוכלוסין בין תושבי
הנגב והגליל הערבים, לבין יהודים ביש"ע - אבל לא ראיתי מישהו מ"מודאגי הבעייה הדמוגרפית"
שמציע את זה...