אלו באמת דברים שמובילים לבאסה כללית. אני יכולה להבין. אבל תסתכל על זה רגע מנק' מבט של חודש-חודשיים קדימה. אתה כבר תהיה בשלב אחר לגמרי בחיים שלך בתקופה חדשה, מעניינת, מעצבת ומאתגרת. אני בטוחה שאמא שלך פשוט ממלאה נאמנה את תפקידה בתור אמא יהודיה וחוששת.. אבל כשתגיע לשבת הראשונה עם מדים וקיטבג והמון המון לכלוך היא תהיה מאושרת.. ואני בטוחה שבנות כהרגלן בסביבת לוחמים גם כן ימצאו בך עניין ואולי תמצא עלמת חן נחמדה שתשכיח זכרונות ותמלא את החסר בחוויות נעימות יותר.

וגם אם זה יקח לך יותר זמן, ונראה לך שלאחרים יותר קל- פרופורציות. אל תתן לזה להוריד אותך למטה ולעכב אותך. תתקדם.. שום תקופה לא נמשכת לנצח אם תבחר בגישה הנכונה

שמור על עצמך!

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."