רב-סמל ראשון קורצבך, יליד 1915, גויס לצבא הגרמני באוגוסט 1939 והוצב בחיל התותחנים. במאי 1941 מונה למפקד של מפעל לשיפוץ כלי רכב צבאיים בעיר בוכניה ליד קרקוב שבפולין. במפעל הועסקו בכפייה מאות מתושבי הגטו.

ניצולי השואה מבוכניה סיפרו כי קורצבך הציל יהודים רבים מאקציות ומגירוש, בכך שהסתיר אותם במפעל שניהל והבריח אחדים מהם למקומות מסתור. אחת העדויות היתה של רומק מרבר, ניצול שואה בן 87 שחי בבריטניה. מרבר, יליד פולין, גורש לבוכניה ב-1939. שנתיים לאחר מכן נשלח יחד עם 200 יהודים נוספים לעבוד במפעל שניהל קורצבך. "ב-23 באוגוסט 1942, ביום האקציה הגדולה בגטו, נאמר לנו שעלינו להישאר לעבוד בלילה. במקביל, שער המפעל נסגר באופן מאוד חריג", סיפר השבוע.

http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1876678

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו