22-12-2012, 19:20
|
|
|
|
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
|
|
|
צודק. עשיתי סלט תאריכים. נראה לי שהגרסה החדשה יותר מאורגנות :)
השוואת גרסאות
בימים בהם שחק יכל להזים אי התאמות למציאות:
"כל פעם שאמנון שחק היה רואה אותי, הייתי מנסה ללחוץ לו את היד, לדבר איתו, ותמיד הוא היה נוחר בבוז. לפני כמה חודשים שמעתי שהוא חולה, ואמרתי שאני חייב לבקש ממנו סליחה, והוא לא רצה לפגוש אותי. ניסיתי שמישהו ידבר איתו, ובסוף אותו מישהו אמר: טוב, תבוא איתי, ניכנס אליו למשרד ומקסימום הוא יזרוק אותך. נכנסתי אליו למשרד והוא קם ככה, עם המקל, ואמרתי לו: אני רק באתי לבקש ממך סליחה, וסיפרתי לו כל מה שעשינו" [אם יניב כבר פוטר בשלב זה בו גילה את האור - הרי שממש לא ניתן להבין מהדברים כי מדובר על שארית כהונתו הקצרה של השר שחק]
"באתי וישבתי אצל שחק במשרד חצי שעה וסיפרתי לו כל מה שעשיתי, ואמרתי לו: תשמע, אני לא יודע אם אתה כועס על זה או שתסלח, זה ממש לא מעניין אותי. אני רוצה לבקש ממך סליחה. אני לא יודע אם הוא סלח לי, אבל זה פחות חשוב בעיני". " [כזכור הוא אומר זאת ב4/2012]
רגע אחרי ששחק אינו יכול להזים אי התאמות למציאות:
"שחק הקשיב. אני דמעתי וסיפרתי, ובעיקר התביישתי. הייתי בטוח שעוד רגע ליפקין-שחק זורק אותי מהחדר. הוא קם מכיסאו. בעזרת מקלו. דידה לקראתי. חיבק אותי חיבוק גדול ואמר לי: "אתה גבר. היית ילד. אתה לא מכיר את אהוד באמת". ואני בכיתי ואמרתי לו: "במקומך לא הייתי סולח". "אני אחר", ענה ליפקין-שחק ועשה תנועת ביטול רבינית בידו. "יאללה, תלך לעבוד", אמר לי. "מספיק. יש לי עוד מעט ישיבה חשובה".
[כזכור את זאת הוא מעיד היום על שנת 2000 בה ליפקין היה שר]
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
