בונקרים נגד הנאצים || הפנסיונר שחופר את "מצדה על הכרמל"

בניגוד לאמונה הרווחת, מערך הביצורים נבנה ע"י הבריטים ולא היישוב היהודי. הוא גם לא נועד לבלום פלישה גרמנית מדרום, אלא דווקא מלבנון

• ניר חסון
• 30.12.2012

לשכת עורכי הדין בחיפה התבקשה בשנת 1942 לסייע במאמץ לאומי - הקמת מערך הגנה על הר הכרמל. המערך הוקם כדי שבמקרה הצורך אפשר יהיה לבלום התקדמות של צבא גרמניה הנאצית לתוך הארץ. אחד מעורכי הדין שהלשכה נידבה למשימה היה ד"ר רודולף גוטשלק. חמוש בטורייה הוא עבד לצד חברי ההגנה וחיילים בריטים בהקמת מערך הביצורים. בנו, מיכאל גוטשלק, זוכר היטב את הימים ההם. "הייתי בא לבקר אותו עם הטנדר של הסנדוויצ'ים", הוא מספר על ימים עברו.

יום אחד, בשובו הביתה מעבודת הביצורים, הכריז רודולף גוטשלק: "עם טורייה אי אפשר לנצח את הגרמנים". ימים מעטים לאחר מכן הוא קנה כרטיסי נסיעה לדרום אפריקה כדי למלט את משפחתו מארץ ישראל, שהיתה עלולה להיכבש על ידי הנאצים. גוטשלק האב הצליח אפילו להשיג ויזות לכל בני המשפחה, אבל יום לפני ההפלגה הטילה אשתו וטו על הנסיעה. המזוודות נפרקו והמשפחה נשארה בארץ.

67 שנים מאוחר יותר חזר לכרמל גוטשלק הבן, שבאותה עת כבר היה פנסיונר של משרד הביטחון. באחד מטיוליו בשבילי ההר מעד ונפל לבור עמוק. התברר כי היה זה שריד לאחד הבונקרים שאביו וחבריו חפרו בשלהי מלחמת העולם השנייה. מאז שב גוטשלק לכרמל כמה פעמים בשבוע, במשך כשלוש שנים. כמו אביו לפניו, גם הוא בא מצויד בטורייה. בעבודה שקדנית פינה טונות של עפר וסלעים מתוך הבונקרים ותעלות הקשר הישנות. הוא חשף את מערכות ההגנה שהוקמו בשנות ה-40 על הכרמל אך מעולם לא עמדו בניסיון קרבי.

עתה החליטה הנהלת פארק הכרמל למסד את הפרויקט הפרטי של גוטשלק ולייסד שביל הליכה שיחבר בין הבונקרים. באמצעות השביל מבקשים מנהלי הפארק לחשוף את סיפור מערך הביצורים לפני מטיילים ולנער ממנו שכבות של מיתוסים שצמחו סביב המערך ברבות השנים.

עם העין צפונה

הקמת מערכת הביצורים על הכרמל בתקופת מלחמת העולם השנייה מקושרת על פי רוב לתוכנית המכונה "מצדה על הכרמל" - תוכנית התבצרות אחרונה ונואשת של היישוב היהודי בארץ ישראל, למקרה שהקורפוס האפריקאי הגרמני, בפיקודו של הפלדמרשל ארווין רומל, יפלוש מדרום. אבל מי שמשוטט בכרמל יכול להבחין בקלות שהבונקרים פונים דווקא צפונה. בניגוד לאמונה הרווחת, הם נבנו על ידי הבריטים, שחששו מפני פלישה גרמנית מצפון. "כמו כל מיתוס, גם למיתוס הזה יש רגל אחת במציאות", אומר פרופ' יוסי בן ארצי מאוניברסיטת חיפה.

ההיסטוריון פרופ' יואב גלבר, שחקר את הפרשה ופרסם עליה ספר, "מצדה: ההגנה על ארץ-ישראל במלחמת העולם השנייה", מגלה שמקור המונח "מצדה על הכרמל" הוא בוויכוח בתוך היישוב סביב ההתגייסות לצבא הבריטי במלחמה. אנשי האופוזיציה הפנימית במפא"י, "סיעה ב'", התנגדו לדרישה של יו"ר הסוכנות היהודית אז, דוד בן-גוריון, להקמת הבריגדה ולהצטרפות לצבא הבריטי. הם הציגו את תוכנית ההתבצרות כפעולה הנכונה, כיוון שהתמקדה בנעשה בארץ. בפועל לא נעשה דבר כדי לקדם את התוכנית.

נדבך נוסף במיתוס נבנה כאשר הגיעו לארץ ניצולי השואה הראשונים, אחרי מלחמת העולם השנייה. "כשהם שאלו מה היישוב עשה בזמן המלחמה, הציגו להם את הביצורים על הכרמל", אומר פרופ' בן ארצי. ואילו הנדבך השלישי במיתוס, הוקם, על פי בן ארצי וגלבר, מזיכרונות סלקטיביים של ותיקי היישוב עצמם. הללו תיארו כיצד השתתפו בהקמת ביצורים בכרמל, אבל שכחו מה היה ייעודם האמיתי.

המבצר האחרון

הצבא הבריטי הקים את מערך הביצורים על הכרמל, בסיוע אנשי ההגנה, כמעין קו הגנה אחרון למקרה של פלישה מצפון. הסיבות לחשש מפני פלישה כזאת היו ההתקדמות המהירה של הנאצים בדרום רוסיה והשליטה של ממשלת וישי הצרפתית, אוהדת הנאצים, בלבנון ובסוריה. התוכנית כונתה המבצר האחרון של פלסטינה (Palestine final fortress) וכללה הקמת קו ביצורים בכרמל, בשומרון ובגלבוע. להקמת הביצורים סיפקו הבריטים חומרי נפץ ובטון וההגנה סיפקה את הידיים העובדות.

מערך הביצורים כולו מופה לפני כ-20 שנה, במחקר של הפרופסורים בן ארצי וגלבר וד"ר יגאל אייל. פרופ' בן ארצי מעריך כי בכרמל יש עשרות חפירות שונות - מבונקרים גדולים ועורפיים, שנועדו לפיקוד ולאחסון אספקה, ועד בונקרים קדמיים ללוחמים, לעמדות תותחים ומרגמות ועוד.

בנייתם של חלק מהמוצבים הופסקה עם היעלמות האיום מצפון, בעקבות הניצחון הסובייטי בסטלינגרד בתחילת 1943. בבונקרים על הכרמל מעולם לא הוצב ולו חייל אחד. אחרי המלחמה הם ננטשו והתמלאו בעפר ובצמחייה. עד שגוטשלק חזר אליהם.

"28 שנים עבדתי בחדר בלי חלונות. כשיצאתי לפנסיה כל מה שרציתי זה שמש, ואם יש היסטוריה זה הכי טוב", אומר גוטשלק, בן 77, למי שתוהה מדוע פנסיונר מקדיש את ימיו לחפירת מערך בונקרים צבאי מלפני 70 שנה.

זה לא הפרויקט הראשון של גוטשלק הקשור לפתרון תעלומות היסטוריות. לפני כחודשיים פורסם ב"הארץ" הסיפור על מציאת קבריהם של שני השוטרים הבריטים הראשונים שנהרגו בארץ. גוטשלק לא רק מצא את הקברים ודאג למצבות חדשות, אלא גם ארגן טקס גילוי מצבות בנוכחות נציגי המשטרה הבריטית, השגרירות הבריטית ומשטרת ישראל. לפני שנים מעטות הצליח לאתר את מקום קבורתם של שני צוללנים איטלקים שהצוללת שלהם טובעה על ידי הבריטים במלחמת העולם.

עד היום חשף גוטשלק בכרמל, לא הרחק מאוניברסיטת חיפה, שתי מערכות ביצורים שכוללות בונקרים ותעלות קשר. הבונקרים צופים לעבר צפון חיפה ונועדו לסייע בהגנה על הנמל. בחלק מהמקרים נעזרו חופרי הבונקרים בהגנה שסיפק הסלע הטבעי. בבונקרים אחרים בוצרו העמדות בבטון.

בין ערימות העפר מצא גוטשלק גם שבר של בקבוק בירה, שלהערכתו נלגם על ידי אחד העובדים שהשתתפו בחפירות המקוריות. הוא גם חשף עמדות למקלעים ו"חורי שועל" (Fox holes) - מעין כוכים שנועדו לחייל בודד.

לפני שבועיים אישרה הנהלת פארק הכרמל תוכנית לסלילת שביל להולכי רגל שיחבר בין מערכות הביצורים השונות ויאפשר למטיילים לגלות את הסיפור ההיסטורי של המקום. "אפילו אם יהיו טילים מלבנון אפשר יהיה לטייל כאן", מתלוצץ גוטשלק, "אתה נכנס לבונקר ואתה מוגן".

"כאן אבא שלי חפר", הוא מצביע על אחת התעלות שחשף. כשנשאל למה אביו לא האמין ביכולתם של הבונקרים לעמוד בפני מתקפה, וביקש לעבור לדרום אפריקה, עונה גוטשלק: "הוא ראה איך הבריטים כל הזמן נסוגים. במקום לשבת בבית ולא לעשות כלום לפחות ניסו לעשות את זה, בתקווה אולי להציל כמה אנשים. אבל טוב שהדבר הזה לא עמד במבחן", הוא מסכם ומוסיף: "וטוב שאמא שלי אמרה לו שנשארים".

http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1896117

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby