ציטוט:

במקור נכתב על ידי זיו כל מה שאמרת טוב ויפה, אילו היו לנו בדור הזה גדולים שמתקרבים לראשונים. אבל לא. רש"י כמובן לא קרא את הרמב"ם לפני שסבר אחרת (ואני לא מתכוון לסיבה הפשוטה שהוא לא היה בתקופתו בכלל) אבל לו הייתה היכולת. אך כשפוץ ליטאי יושב מול הגמרא וממציא פשטלך, מדי פעם נפלט לו משפט כמו "הרא"ש סבר כך, כי הוא לא הבין את דברי רש"י, אבל אני, שמבין בדיוק את מה שהרא"ש לא הבין, יכול לומר כך וכך" זה נשמע לך סביר? שכּינה קטנה תפלוט מפיה משפט כזה, ואז תוכל לומר עליו "פששש, איזה למדונוס', מי היה חושב על זה"? הרי כל התורה שלמד לא שווה לכלום כשהוא מכניס את הבהמה שבו לתוך הלימוד. זה לא איבוד השכל, זו ההתיימרות להכניס את העצמיות לתוך הלימוד. כל עוד זה נשמר במסגרת פלפולים ולא מזיק לאף אחד מלבד לזה שאומר אותם - אוקיי. אך ברגע שזה מגיע לקטעים של פסיקת הלכה, שיעשה טובה לאנושות ויפתח (כמינימום) שולחן ערוך. להגיד "גדולי התורה שיוצאים, באים מהישיבות הליטאיות יותר" זו גסות רוח. וזה גם מובן למה, כי אם כל אחד אומר על עצמו שהוא "גדול" בסוף כולם אומרים גם. כדוגמה חיה (או יותר נכון, כבר לא חיה) יש את ה"גדול" הנ"ל שהזכרת. יש את הסיפור הידוע מהמגיד ממעזריטש: שמתאר במדוייק את מצבו של אותם "פוסקי הלכה".

לא יודע איזה אברך ליטאי פגשת, בטוח לא אנשים שאני מכיר, אבל אף אחד לא יתיימר לומר דבר כזה, אצל כולם ראשונים כמלאכים ואנחנו כחומורים, מנסחים את זה אחרת בעולם הישיבות: "רש"י לא אמר כהרא"ש למרות שהבין את מה שהרא"ש אמר רק חלק עליו בנקודה דקה מאוד...)
לא יודע איזה ישיבות היית אבל באף ישיבה שאני מכיר תשמע דבר כזה.

רק נקודה למחשבה, מעניין שכל הבנים של הרב עובדיה לומדים בישיבות ליטאיות, ודי לחכימא ברמיזה.

-פעם היה מעט מידע ובאיכות, היום יש המון מידע ובשיטחיות.