יש הרבה חסידויות, אבל מעט נציגים, כך שכל נציג נבחר בקפידה.
הפיתרון היה מצד אחד רוטציה (כך שתהיה נציגות מקסימלית)
ומצד שני שימור הנציגים בכנסת (כך שהם יספיקו לצבור נסיון, ולרכוש אמון מהרבנים של הפלגים)
יש להם עוד עניין - אם הנציג לא מושחת, והוא שומר על נאמנות לרבנים שהוא מייצג - למה להחליף אותו?
התוצאה היא שהכרישים מיהדות התורה מצליחים לפעול באופן מרשים למען הציבור שלהם. לעומת דגיגים חדשים שכל כנסת נזרקים לבריכה, ונטרפים.

את עניין החוסר בפרנסה פתרו בקביעת פנסיה משמעותית, פיצויי פרישה ומענק הסתגלות.
הקשרים מאוד עוזרים - אם בתור "קורות חיים", בתור לוביסטים או מנהלים, או סתם מעבירים כנסים והרצאות במחירים מפולפלים.
חברי כנסת לשעבר לא בדיוק חיים חיי עוני.