לא אכנס איתך לתחרות "מיכ מכיר ערבים", שכן זה דבר אבסורדי לגמרי - ההיכרות הבסיסית ביותר עם המגזר צריכה להיות ברמת היכולת להקשיב להם בשפתם. אתה מסוגל לכך?
הנחת העבודה שלי לגבי מנהל ביה"ח בנהריה היא שאין לי מושג מי זה - אבל אין בדל של סיבה שאראה בו מלאך (או שטן, לצורך העניין), רק בגלל הפוזיציה שאותה הוא ממלא. אתה חושב שבגלל שהוא מסכים לקבל מעמד גבוה ושכר מהמשטר הציוני, הרי שזה מלמד על היותו מלאך - אני סבור שבדיוק כמו שמנהל ביה"ח רמב"ם (מי שזה לא יהיה...) אינו מלאך רק בגלל תפקידו, כך גם ד"ר ברהום - שכאמור, מפיק תועלת אישית לא מועטה מקיומה של היישות הציונית הנפשעת.

אין לי מושג מאיפה הגעת למסקנה שאני מוותר על הבודדים, שכן אני כתבתי במפורש של הדומים לאב ג'יבריל הדאף אני חושב שצריך להגן, גם אם זה נורא-נורא-נורא יפריע לרוב המגזר, וגם אם רבים ייפגעו כתוצאה מהפעילות הנדרשת להגנת נדאף והחושבים כמוהו. אני מסתייג מהקביעות הPCיות חסרכות האחיזה במציאות שנוטות לראות כל הסתכלות על המציאות כסוג של גזענות, רק מתוך רצון לחוש איזושהי צביטה מזוייפת של נאורות.

הניסיון להאשים את השלטון הנבחר (החלוש והחסר כל אחיזה במוקדי הכוח האמיתיים שאינם עומדים לבחירה) בהעדר אכיפה במגזר, במקום להודות בכך שישנו פחד משתק מפני הצגתם כגזענים אם רק יעזו לבצע את הפעולות הנדרשות כדי לאכוף את החוק במגזר - הוא עצימת עיניים מצערת, שגם היא באה מאותו מקום של רצון בלתי נשלט "לצאת נאור".

כאשר אני עושה מגזריזציה, אני מסתכל על המציאות המייאשת, במקום לשקר לעצמי, ובכך לסייע למגמות העדאליזציה שמופעלת ע"י לאומנים ערביים משם, ואדיוטים שימושיים מכאן...