22-08-2013, 22:50
|
|
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 29,140
|
|
איפה מתחבא השד העדתי ? מאת איתן עורקיבי
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...&cat=479&loc=10
סדרת הטלוויזיה של אמנון לוי, שזכתה לביקורות חמות על ששיחררה, ובצדק, את "השד העדתי" מבקבוקו, ממשיכה להסעיר את דעת הקהל. בחזונם של מספר בעלי דעה, הסדרה לא רק חושפת את הגזענות הממסדית בישראל (כי עם מספרים אי אפשר להתווכח), אלא עשויה להתסיס מחאה, אגרסיבית אם אפשר, שתתקן את האפליה הממוסדת בישראל. חלק מאוהדי הסדרה מעזים לחלום בעקבותיה על תמורה מרחיקת לכת בנוף הפוליטי בישראל, שבמסגרתה יתפכחו המזרחים מאהדתם הבלתי רציונלית לימין, שכאמור מפלה אותם, ויתפייסו עם השמאל.
מלבד ראיונות מחכימים עם בני נוער, החושפים דפוסים של הכללות ודעות קדומות בישראל 2013, מתמקד החלק ה"אמפירי" של הסדרה, כלומר הפרקים המושתתים על נתונים מספריים, בשלושה מוקדים עיקריים: האוניברסיטאות הישראליות, בתי המשפט והתקשורת. בזירות אלה חושפת הסדרה אפליה, הדרה, והרחקה שיטתית של מזרחים ממשרות יוקרתיות ומעמדות משפיעות. נתונים אלה מעוררים בצדק רב זעם ובושה.
אלא שלשלוש הזירות המדוברות מכנה משותף אחד מרכזי, בנוסף לאפליית מזרחים: מדובר בשלושה מוקדי כוח הנהנים מאוטונומיה מלאה או יחסית אל מול הממסד הפוליטי. הממשלה והכנסת אינם יכולים להתערב כלל במערכת המיונים, הקבלה והקידומים של נושאי המשרות בשתיים מזירות אלה, שהאתוס המקצועי שלהן מושתת על עצמאות מלאה: האוניברסיטאות, הנהנות מחירות אקדמית מלאה, והתקשורת, המתנהלת באופן עצמאי. יכולת ההשפעה של הדרג הפוליטי בבחירת שופטים אמנם רבה יותר, אך גם היא מוגבלת למדי, ונתונה לוויכוח מקצועי ואתי מתמשך.
יתרה מכך, בעבור חלק גדול מן הימין, וממילא בקרב חלק ממצביעיו המזרחיים, נתפסות זירות אלה כמעוזיו האחרונים של השמאל הישראלי. האקדמיה (ובעיקר האוניברסיטאות), בתי המשפט ואמצעי התקשורת, נתפסים כקליקות סגורות שעדיין לא השלימו עם מהפך 77.
_____________________________________
“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”
|