בתור חילוני, לדעתי יש דברים בגו, ולו מנקודת המבט הפוליטית-אזרחית.

הציבור החרדי - ציבור יחסית הומוגני ומלוכד שמסוגל להביא עשרות אלפי מתפקדים להלוויה של איש ציבור, יכול גם להוציא אותם מהבית להצביע, להפגין ולקדם מהלכים פוליטיים. מה שנקרא - דמוקרטיה במיטבה. אני בכלל לא נכנס לשאלה האם מה שהם מקדמים טוב או רע, רק אם הם סוגלים לרכז כוח ולקדם את המטרות שלהם.

לעומת זאת אנחנו החילונים - אינדיבידואליסטים ולפעמים אפאטיים. יש משהו שמוציא אותנו בכמויות אדירות לרחובות? אנחנו בכלל מסוגלים ללחוץ ולאיים על הממשלה באיזשהו נושא? לשמור על זכויותינו? כמה מתלוננים על יוקר המחיה, על זכויות אזרח, ואים הפגנות כמו ביוון של מאות אלפי אנשים.

בטווח הארוך באמת יש סיכוי שהציבור החרדי יקדם את האינטרסים שלו בצורה יותר יעילה ומוצלחת משאר הציבור. לא הייתי קורא לכך "סוף הציונות" אבל ברור שהכף תנטה לאט לאט לטובתם, ואם אנו נישאר אפאטיים אין לנו אל מי לבוא בטענות חוץ מעצמנו.

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)