העדר מלל בזמר המזרחי הוא הדבר אותו הוא מבקר לצד ביקורת על עוד תחומים בתרבות הישראלית העכשווית שכנראה פחות מייצרים כותרות.

[2] השירים הקלילים של מתי כספי נכתבו מלכתחילה כמשהו מבדח. יש לו גם שירים מעולים שלא לדבר על לחנים וביצועים מדהימים.

[3] שירי משוררים רבים הולחנו בסוף שנות השישים תחילת שנות השבעים, חלק מהיוצרים המרכזיים של העשורים הקודמים [שמר, מנור, חיטמן] וחלק ממובילי הלהקות הצבאיות אכן עשו 'שירה' במובן של מילים+לחן. שלמה ארצי אכן בחר פה ושם שירי ממשיים והחיה אותם [אבל עיקר היצירה שלו היא נטולת טקסט ממשי]. אבל כל זה כבר כמעט ולא קיים בשנים האחרונות והיחיד שממש שם שירת משורר בקדמת הבמה היה אריק אינשיין עם שירי אברהם חלפי.

[4] הזמר המזרחי בשנות השבעים בהחלט שילב טקסט ולחן. הברירה הטבעית, זוהר ארגוב ואביהו מדינה.

[5] בעשור האחרון מעט מאוד מבצעים עולים לבמה עם מילים שנראה כי מישהו התאמץ לסדר אותן נכון.

[6] הגענו ל6 תגובות. ששימי ינעל את האשכול. אחרת הנסוי ילך לנו (מה אתה עושה פרצוף מופתע קגנס? ככה עובדים בארץ. אם לא תדבר נשים אותך מספר שמונה במאמר)