ציטוט:

במקור נכתב על ידי bavir אחי יש לי שאלה ממש חשובה, הקצין מיון נתן לך את הצו וסירבת לקבל אותו? כי אם כן לקחת את הצו והיית נפקד אז הבקו"מ כבר לא אמור לטפל בך יותר, כי הקצין מיון שלח אותך למז"י והם יטפלו בך, לא? אתה כבר נפקד של מז"י ולא שייך לבקו"מ, או שאני טועה? אם לדוגמה אני מסגיר את עצמי אחרי שאני 23 יום נפקד(זאת אומרת הופך לעריק כבר), ישפטו אותי בבקו"מ אם אני אתייצב שם? ועוד שאלה אחרונה שהיא הכי חשובה, היית סרבן פינוי לפני טירונות או שהיית אחרי טירונות? כי אני לא יודע אולי זה משנה את הדברים.. בכלל כשהיית במעצר בבקו"מ בשבועיים האלה, ראית קצין מיון או כמה קציני מיון? כי אולי אני אוכל להסגיר אותי לבקו"מ להיות במעצר ולראות שם קצין מיון כבר

התקלת אותי זה היה לפני כמה וכמה שנים...

הקצין מיון נתן לי צו ואמר לעוף לו מהעיניים ולהתייצב למחרת במז"י. אם זה עוזר לך הייתי אחרי טירונות (ואחרי כמה חודשים בצבא), לקחתי את הצו, במקום לנסוע למז"י הלכתי לראיון שרציתי ללכת אליו, חזרתי הביתה בערב לישון ומיד בבוקר שאחרי חזרתי לבקו"מ לאותו קציון מיון (הייתי מסופח למה שנקרא בזמנו "תא לחימה" - כלומר אנשים שצריכים להתמיין ליח"ש).

הקצין מיון (סגן) היה עצבני, צעק, קרא לי חצוף וכו' וכו'. אז צעק אז מה? אני ידעתי בדיוק מה עשיתי ולמה עשיתי, והייתי מוכן לשאת בתוצאות. הקצין מיון העלה אותי למשפט אצל הרמ"ד שלו (רב- סרן אם אני זוכר נכון).
נשפטתי בבקו"מ. לא הגעתי עדיין למז"י ולא נקלטתי שם. לא יודע להגיד בוודאות מה יהיה איתך אני לא מכיר מספיק את החוק הצבאי.

במהלך המעצר בבקו"מ ראיתי רק כלואים, עריקים, תורני מטבח ומדריכי כלואים. אין קשר בין יחידת המעצר לבין קצין המיון. במעצר עצמו הייתי ילד טוב, פיתחתי קשרים טובים עם המד"כים, ניקיתי שירותים ושולחנות וסתמתי את הפה.

לאחר המעצר חזרתי לאותו קצין מיון בדיוק, ומכיוון שהיחידה שרציתי להגיע אליה אמרו לי שאין להם מה לעשות למרות שעברתי את הראיון (או שבקו"מ התעקשו או שלא מספיק היה חשוב להם למשוך אותי) לא היה לי על מה להילחם עוד והלכתי אחר כבוד למז"י, שם בזבזתי שלושה שבועות בלהגיע מהצפון בבוקר ולחזור לצפון בערב (לא היו לי שם סידורי לינה). לאחר שלושה שבועות שלחו אותי ליחידה שחיפשה אנשים מתאימים, ושם העברתי את שאר השירות.

בכל מקרה, החיים שלך הם רק שלך ורק אתה יכול לקבל את ההחלטה מה לעשות. אני חושב שעריקות יכולה רק לפגוע בך (ולא, אף אחד לא באמת יתרגש ממך או מהעריקות שלך ואם תקבל יחס שונה זה יהיה דווקא לשלילה).
ניסית לקבל משהו ולא הלך לך, קבל בגבורה את העונש (המגוחך יש לציין), ותמשיך בשירות כמו בן אדם. אל תתרגש מכל מיני צדקנים שמנסים לגרום לך לחשוב שאתה חייל סמרטוט או סתם בכיין. תנסה הכי טוב שלך להגיע לאן שרצית (קומבינות, פרוטקציות, סירוב להתפנות וכו') אבל לא עד כדי כך שתפגע בעצמך או בהמשך החיים שלך (לא לעשות דברים פליליים).
מקסימום לא מצליח - תהיה גאה שניסית הכי טוב שלך וקבל את הדין. בסוף גם הצבא נגמר.

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)