שלום לחברי הפורום
אנסה לתאר בקצרה את המצב שלי-
יש לי קב"א 56 דפ"ר 90 פרופיל 45 רפואי. הודעתי לפני שבוע על הפסקת לימודי האקדמיים במסגרת העתודה לאחר כמעט שני סמסטרים וקיבלתי תאריך גיוס חדש- 03/08/2014, למיטב ידיעתי מדובר בגיוס כלל צה"לי. קראתי קצת באינטרנט ובניגוד לתחושות הטובות שהיו לי על גיוסי המוקדם, קצת נחרדתי- נחרדתי לגלות שהתפקידים שקצין המיון מציע הינם בגדר מילוי תקנים שאף אחד לא רצה ללכת אליהם, כלומר תפקידים לא איכותיים ולא מאתגרים מנטלית.
לפני שחתמתי על עתודה, התקבלתי לתפקיד חוקר מודיעין ימי במסגרת חיל הים. כמובן שבמסגרת חתימתי על עתודה חתמתי ויתור על תפקיד הנ"ל.
קשה להלחיץ אותי, אבל אני חייב להודות שאני חושש. אני חושש שעל אף שאני (עד כמה שקשה להעיד על עצמי) אדם שניתן היה להגדיר כאיכותי ולמדתי במגמות פיזיקה ומחשבים, ועל אף שאני באמת רוצה לשרת ולתרום למדינה מהפוטנציאל שלי, אקבל תפקיד שיגרום לי במשך 3 שנים לסבול, ולשאול את עצמי בשביל מה אני צריך את כל זה.
הכי קרוב שהגעתי לכלא זה בכתבות בעיתון, ויש לי תחושה שאולי אגיע לשם לאחר שאאלץ לסרב להתפנות.

השאלות שלי- 1. האם יש דרך לגרום לצבא להחזיר לי את התפקיד הישן?
2. אילו תפקידים קיימים שכן מאתגרים מנטלית וכן לומדים ומתפתחים בהם, כאלו שהם בעיקרם טכנולוגיים, תכנותיים, מודיעיניים למשל, שכן אוכל לבקש מקצין המיון.
3. האם סירוב פינוי יכול להועיל לי במשהו? ומה עושים עם אנשים כמוני שמסרבים, שבסה"כ לא מחפשים בעיות ורק רוצים שיבוץ טוב? (קראתי על חוויות הכלא הצבאי, ואני חושב שאני אדם עקשן ולא אשבר תחת לחצי איומים ממפקדים).
4. בתור תוכנית ב' למקרה שלא קיימים תפקידים טובים- האם קיימים תפקידים שאוכל לבקש יציאות נוחות לתל אביב כמו יומיות, בהם למעשה לא אעשה כלום ופשוט אשב ואקרא איזה ספר או אמצא דרך אחרת להעביר את הזמן בלי טרטורים חסרי תכלית?