הוא המייצג של ישראל מתוקף תפקידו. זה נכון שזכותה של אחינועם ניני לדעה, אולם דעתה מנעה מיוצר ראוי ומוכשר פרס על מפעל חיים, כי היא שוללת את דעתו. אותה דעה בדיוק שראשי הכנסייה הקתולית ידועים בה, אולם זה לא הפריע לה לשיר בפניהם "אווה מאריה", שכן היורו מצלצלים וכך גם הפרסומת האישית. צביעות במיטבה. מעניין אם הגברת דליה רבין הייתה מונעת פרס מפעל חיים ממוקי, לשעבר סולן שב"ק ס, עקב האמירות המבישות שלו בעת ההתנתקות. יש כאן רדיפה שיטתית ע"י הממסד האומנותי עצמו, שכידוע מגוון מאוד בדעותיו מכל קצוות הקשת הפוליטית - מהעבודה ועד חד"ש. מספיק שנראה מה קרה לספי ריבלין כדי שנבין שזה לא התחיל היום ולא יחדל מחר. דבר זה הרבה יותר חמור מאשר חרם צופים על שחקנים שסירבו להופיע באריאל וכלל אינו בר השוואה, משום שאלו אנשים פרטיים שטוענים כי אם האמנים הללו מחרימים חלקים בעם ישראל, הרי שהם לא מתכוונים לצרוך את מרכולתם, שכן מבחינתם, האמנים הללו החרימו גם אותם. בדיוק כמו שאני כבר לא נכנס למקדונלד'ס, עקב דעותיו הבלתי לגיטימיות בעיניי של הבעלים שלה בישראל והסירוב שלו להקים סניף באריאל. אני לא מנסה לשכנע אף אחד ללכת בעקבותיי, אלא נוהג כך כאיש פרטי. בדיוק כשם שהנשיא לא אוכל בשר כאיש פרטי, אולם לא יורה על הגשת אוכל צמחוני בלבד בעת אירועים רשמיים בבית הנשיא. אם הוא לא אוהב את מעשיו של מר בניון שלא יאזין לו בביתו. ביטול הזמנתו לבית הנשיא (לא בית ריבלין) הוא חרם ממלכתי עקב דעותיו של האמן.