התברר שהעוזרת ו-ש' סגרו שבת יחדיו. ש' הסכימה להעביר לי את המספר שלה.
התקשרתי אליה ווידאתי שזו היא והיא זכרה אותי. שיתפתי אותה שחשבתי עליה הרבה ,גם בנסיעה מהמילואים הביתה. אמרתי לה שבגלל שיש לה חבר נתכתב בוואטספ. היא בהתחלה לא רצתה, אבל כשאמרתי שזה חשוב לי היא הסכימה.
החמאתי לה בטלפון שהיא חמודה ויפה והיא הייתה מאוד מוחמאת ונבוכה ושמחה ושמעו את זה בטלפון כמובן
בכל מקרה אחרי קצת התכתבות איתה היא שלחה הודעה שעדיף שלא נמשיך לדבר כדי לא ליצור מצבים לא נעימים ולמנוע אכזבות.
"גם לא בפייסבוק?"
"מעדיפה שלא"
אז נפרדתי ממנה בוואטספ וכתבתי לה שאני שמח שמצאתי אותה והמון בהצלחה ומתי שהיא צריכה אותי אני פה מחכה לה
אז היא שלחה סבבה עם סמיילי

אחרי הטוויסט שהצלחתי למצוא אותה אני שמח שהצלחתי להגיד לה בשיחה קולית בטלפון מה שאני מרגיש ועכשיו לפחות אני לא אקרא לזה פספוס כי הנה גם ככה יש לה חבר שלוש שנים, וניסיתי לשמור איתה על קשר וואטספי ללא הצלחה. אולי היה מקום להישאר את אותה משמרת לילה איתה אבל גם ככה היה איתנו עוד חייל סדיר ולא יודע כמה היה יוצא שם להכיר אותה.
מקווה שאם מתישהו היא תיפרד מהחבר היא תיזכר בי.
אז אני עצוב אבל יכול להמשיך הלאה.