מדובר הרי באחת הכותבות הקיצוניות ביותר בעיתון, שחטפה המון אש על הדעות החד-צדדיות שלה שהוצגו בעיתון,
והנה מסתבר, שהדעות האמתיות שלה - הרבה פחות קיצוניות,
אבל - העיתון חסם לחלוטין,
כל מה שלא נוטף רעל.


השלב הראשון - היה הצגת האנטי-תזה למונופול המושחת,
עם ישראל-היום שנתן לרבים להבין עד כמה המונופול התקשורתי הזה רע ומושחת.
ואפילו חזון אחרית הימים התרחש - ויש היום תוכנית סאטירה ימנית בערוץ טלוויזיה.
השלב הזה ימצה את עצמו.
הרי היום חצי מהציבור קורא כל אחד מהעיתונים - ודעות אותם ציבורים לא ישתנו.
ואנחנו לא באמת רוצים עיתונות מגוייסת - רק לצד השני.



עכשיו צריך לעבוד על הסינתזה: חזרה לעיתונות ממלכתית - ולא פוליטית להחריד,
מציאות שבה לא תצטרך שני עיתונים, כדי להבין מה קורה,
ולא תרגיש רצון להקיא מזה שדוחפים לך בכוח מסרים פוליטיים.

זה קשה - כי כרגע נראה שהעיתונות הפוליטית השמאלנית (ידיעות והארץ) מגוייסת לחלוטין,
אבל אם נראה את אריאנה מלמד בעיתון אחר - ונשמע את דעותיה האמתיות, המכילות איזון עצמי
אולי זה יוכל לבשר את השינוי.