למען האמת, מה שהכי הייתי רוצה לעשות זה להיות מדריכת טיולים באירופה, כי אני פשוט חולה על אירופה. אבל אני לא יודעת אם יש בי את הכוח ללכת ללמוד את זה ואח"כ
גם לעשות את זה, אני כבר עייפה... מה גם שזו לא עבודה לכל השנה, וצריך לחשוב מה עושים במשך שאר הזמן, ומסתבר שזה גם לא מבטיח עבודה ...
בהחלט בעיה, אני מרגישה כמו ה"ילד" מהשיר של אהוד בנאי, שהוא "כבר בן 30, אבל עדיין לא יודע מה יעשה כשיגמור את הצבא"..

תסקיר קצר:
כשהייתי בתיכון, רציתי להיות עורכת דין
כשהייתי לקראת סיום השירות הצבאי שלי רציתי ללמוד חינוך לגיל הרך
בגיל 24-25, עוד לפני שהתחלתי ללמוד באו"פ, רציתי להיות עיתונאית (יש לי כישרון כתיבה שחבל"ז)
ועכשיו (גיל 32) אני סוג של מפנטזת על להיות מדריכת טיולים באירופה...
הייתי נותנת המון כדי להיות מאלה שכבר בגיל 20 יודעים באמת מה הם רוצים לעשות בחיים, לומדים את זה, מתמקצעים בזה - ויאללה, בגיל 32 הם כבר עמוק בתוך הקריירה.
אני מרגישה אבודה... :/