בס''ד
י''א במר חשון תשע"ו

יֵשׁ אֱמֶת וְיֵשׁ הַמְעַוֵּת אֹוֹתָהּ יֵשׁ הַמְּמִירָהּ בְּשֶׁקֶר כִּדְמוּתָהּ
בְּרַם הָאֱמֶת לֹא נִתַּן לְעַוְּתָהּ הִיא אַחַת יְחִידָה וְאֵין זֻלָּתָהּ

מאת אברהם הללי עו''ד
מביא לפורום פרש: יעקב

שבת שלום קהל קדוש

חָכְמָה וּבִינָה
דִּבְרֵי חָכְמָה וּבִינָה הֵם כִּפְנִינָה
נֶּדִירָה נוֹצֶצֶת מַבְרִיקָה וּמְהַנָּה
הָרוֹצֶה לְהִתְהַדֵּר בִּבְרָקָהּ יִמְצָאֶנָּה זְמִינָה
הָיֹה הָיָה כּוֹתֵב* אֲמָרוֹת בְּכִשָׁרוֹן (*רש"י)
לְכֹל קֹשִׁי מָצָא לוֹ סִבָּה וּפִתְרוֹן
וְכַךְ כּתַב עַל הַמְּצָאי וְהַמְּצִיאוּת
שְנוּאָה הַמַּחְלֹקֶת וְגָדוֹל הַשָׂלוֹם
כְּשֶכֹּל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחַת וּדְבָרִים אֲחָדִים* (נח יא/א)
וְחָכְמָה יֵשׁ ּהְתבוּנָה עוֹקֶרֶת הָרִים
כְּשֶׁצָרִיךְ וְזֶה חִיּוּנִי ִּכֹּורְתִּים בְּרִית
אָפִלוּ עִם נִמְרוֹד כְּבִימֵי בְּרֵאשִית
אַבְרָם מְגַלֶּה הָאֱמוּנָה וְהַתַּכְלִית
קַם וְהָלַךְ מִנַּהֲרַיִם בְּצַו בּוֹרֵא אֶרֶץ וְשָׁמִַים
נָחוּשׁ הָיָה אַבְרַם לָלֶכֶת בָּאֶש וּבַמָּיִם
לְבַשֵּׂר לְתוֹעֵי דֶּרֶךְ שֶׁלַּשָּׁוא תָּרִים
אַחַר בּוֹרֵא הַכֹּל שֶּבָּרָא גָּם הָאָדָם
זה לא הָאֵל הֶעָשׂוּי מְחֹמֶר וַאֲבָנִים
הוּא זֶה שֶׁנִּמְצָא אֵי שָׁם בַּמְּרוֹמִים
וּמֵאָז נֶחֶלְקוּ הַדֵּעוֹת וְהַמַּחְלֹקֶת אֲהוּבָה
וְהַמַּחְלֹקֶת נִמְשֶׁכֶת וְעֲדַיִן אֵין תְּשׁוּבָה
והַשָלוֹם שָׂנוּא וְהַתְּשׁוּבָה בַּתּוֹרָה כְּתוּבָה

ומאלה נפרדו הגוים בארץ אחרי המבול
כאשר העמים שנתהוו אחרי המבול היו דוברי: שפה אחת ודברים אחדים (נח יא/א) זה לא הוו אות לאחדות דעים, נהפוך הוא, זה הביא את האנשים צאצאי בני נח לתכנן מרידה באלהים אשר הביא את המבול וכמעט השמיד את כל האנושות . מתברר כי שפה אחת ודברים אחדים, הביאו להרהורי חטא. לכן אלהים בִּלְבֵּל שפתם וחדלו להבין שפתו של האחד עם זולתו. כאשר אין מדברים שפה אחת ולא שומעים דבריאיש לרעהו לא יצליחו לתכנן מרד ומעשים רעים. לכן כשקבוצת אנשים יש לה שפה משותפת אחת יכולים הם להדבר ולהבין זה את זה ולא בהכרח לשם תכנון מעשי חבלה או מרידה בשלטון. מכאן ניתן לומר כי כאשר לצבור אנשים יש שפה אחת וארץ אחת, יבינו זה את זה ולא ילחמו זה בזה. כאשר בלל הקב''ה שפת בני האדם , הם נפוצו לכל עבר ומהם נוצרו עמים שישבו בכברות ארץ שכבשוה אותן ונוצרו ארצות ועמים כשכלל עם יש ארץ משלו ושפה משלו ומנהגים משלו. כך מוגדר עם אשר יושב בחלקת ארץ בתבל והופכה לארצו. כך נתפלגו העמים כאשר נפרדו זה מזה ונוצו מדינות. בני נח סמלו את הַלְאֻמִּים השונים: כאשר שֵׁם הוא אבי העמים השמיים
כולל ישראל ועמי המזרח התיכון. ואילו חם סמל את העמים באפריקה שם השמש צרבה את עורם והשחירה אותו אלה יוצאי אפריקה ואולי גם יתר הילידים שחיו ביבשות שונות עלכדור הארץ . ויפת הוא אבי העמים שקבעו מושבם באירופה המערבית והמזרחית והם שלטו בילידי הארץ המקוריים עד העלמם לחלוטין. מתברר כי שפה אחת ומנהגים אחידים על חלקת ארץ אחת , יוצרים עם שאמור להיות ממוצא אחד ואיש מבין שפת רעהו.

עֶבֶר וְעָרָב צאצאי שם כשלכל אחד מקומו
ארץ נהרים היא ארץ אשור גובלת היתה בשטח מדברי שם נמצאת ערב הסעודית דהיום ומקום שנתקדש על ישי מחמד נביא המוסלמים לאסלאם. אל חלק ארץ זה שלח אברהם את בנו ישמעאל וצאצאיו לשבת שם כארץ נחלתם ונתן ליצחק בנו אבי יעקב- ישראל את ארץ כנען. הצד המדברי שממזרח לנהר הירדן וממערב לְאַשּׁוּר נמצא גם חבל ארץ מדברי המוכר לנו כיום כממלכת ירדן . בתוך החלק הזה בסמוך לירדן ממזרח לו, קבלו בימי משה את נחלתם שנים וחצי שבטים מבני ישראל : ראובן וגד וחצי שבט מנשה. ממערב לירדן ירחו נמצאת ארץ כנען היא ארץ ישראל . ארץ זו ניתנה לישראל על ידי אדון כל הארץ-בורא העולם. אין בתורה מקריות לכל ביטוי ולכל שם טעמו. אברם עבר את הנהר וצאצאיו עברו את הירדן הם מכונים עִבְרִיִּים מלשון עֶבֶר. ברם אלה שנשארו בצד המרחי לנהר, או לירדן הם עמי עָרָב. בימינו מתכחשים להיסטוריה החקוקה וחרוטה בסלע מזה אלפי שנים וטוענים כי אין לעם העברי כל זכות על ארץ כנען-ישראל שמעבר לירדן, הרי הם כופרים בעיקר וכופרים במוליד האסלאם מוחמד שנתן להם את המקרא – הקוראן. נמצא שם כתוב (תרגום מוסמך מהקוראן): "אכן כבר ניתן מקודם למשה ספר בהדרכה וחסד וספר זה (הקוראן) מאשר בשפה הערבית את הספר של משה" . דברים אלה נכתבו בפסוק מס' 11 בֱּשׂוּרָה (פרשה החולות הנודדים ) מס' 46 . הדרשנים (אל ח'וטבאא) כופרים בקוראן ובכתוב בו כדי להפיץ דבר שקר להמונים שלא קראו את הפסוק הזה ולא יודעים על קיומו בקוראן ואומרים להם : כי אין לעם העברי (הוא העם היהודי) כל זכות על הר המוריה- הוא הר הבית, אשר היה מקדש שאומת קיומו גם במחקרים ובחפירות ארכיאולוגיות. מן הראוי גם להסביר את המושג אסלאם , שפרושו "התמסרות" שהוא הרעיון בקריאת שמע: "ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך" . זה חומר למחשבה ליוצאי ערב. לולא המסיתים והמדיחים שמסלפים את רעיון האסלאם בהשפעה של הפוליטיקאים רודפי כבוד שלא מטעמי דת, לא היה מוסלמי אחד ואך לא נער אחד מפר את הדבר שהקוראן אמצו , לא תרצח בן אדם תהר דתו ואמונתו אשר ח=יהיו . הרצח חוסם דרכו של הרוצח לגן עדן.

לך לך מארצך אמר ה' אל אברם
עניננו כאן בבחירת אברם ע''י אלהים להיות שליחו לבשר קיומו של האלהים שברא את הארץ והשמים וכל אשר בהם.בחירת אברהם עלידיאלהים מחייבת הבאת מוצאו והשושלת ממנה בה. בסיום פרשת נח מביאה את כל השושלת , מנחור שהוליד את תרח הוא אבי אברם , נחור והרן. הרן מת בעוד אביו חי והוליד את לוט ובהמשך נאמר כי הרן הוליד שתי בנות שָׂרָי וּמִלְכָּה . עד להרן לא דובר על נשים שנולדו או לא נולדו לנחור הוא סבו של אברם או לתרח אבי אברם, רק בהרן נאמר: והרן הוליד שתי נשים את שָׂרָי הנושאת שם יִסְכָּה והיתה עקרה ואת מִלְכָּה שנשאה לנחור אחי אברם. שתי הנשים הן בנות הרן אחיו של אברם. שָׂרָי עתידה למלא תפקיד חשוב בתולדות עם ישראל. והנה אלהים פונה אל אברם ומדבר אליו ומצוה עליו: לך לך מארצך .... אל הארץ אשר אַרְאֶךָּ (יב/א) כי בארץ אשר אליה תלך שם תהיה לגוי גדול ואברכיך ואגדלה שמך ... ואברכה מְבָרְכֶיךָ ןמקללך אאור. (יב/ג) התגלות האלהים על אברהם היתה כאשר אברם היה בגיל שבעים וחמש שנה. יצא לדרכו לארץ כנען עם אשתו שרי ובן אחיו לוט. בבוא אברם לארץ עם לוט היה שם הכנעני בארץ שעל שמו נקראת הארץ. לא נאמר שעל אברם להלחם ולכבוש את הארץ מאת הכנעני. הכנעני נשאר על מקומו וגם החתי ועמים אחרים אחרים שנאמר: והכנעני אז בארץ (יב/ז) . רש"י שרואה בכך משום עובדה קימת אמר: אברהם מְגַיֵּר את האנשים ושרי מְגַיֶּרֶת את הנשים כאומר לְזַכּוֹתָם כאילו עשאום. כלומר קְנָאוּם לָהֶם. אברם שנבחר להיות המגלה את האלהים ומפיץ את קיומו אצל עובדי האלילים למיניהם, יוחד על ידי אלהים להיות אב המון גויים.

אברם בעיני בני אדם דמות נערצת
אברם היה אחרון דור המבול והפלגה. אברם היה בעיני סביבתו דמות מרכזית ומסתורית . יחודו בכך שהוא הגיע לאמונה באלהים שאינו נראה, כי האדם איננו יכול להגיע למצב שיוכל להאמין בנעלם , הוא מאמין במה שנראה לו לעין. בשונה מאברם ששמע קול מדבר אליו (אחרים לו שמעו את הקול) וזה הביא אותו לאמונה בקיום האלהים וְהֶאֱמִין בה' (טו/ו) . המדרש הגדיל בשבחו של אברם וּבְעָצְמָתוֹ וזה קבל ביטוי באמירה זו: לא נבראו השמים והארץ אלא בשביל אברהם, ולמסקנה זו מגיע המדרש ממשחק המלים בפסוק: אלה תולדות השמים והארץ בְּהִבָּרְאָם (בראשית ב/ד). על ידי שינוי סדר אותיות של בְּהִבָּרְאָם מתקבלת מלה בְּאַבְרָהָם. אברם אמר: אלהים אחד ואין לו ראשית ואין לו תכלית, יחיד בעולמו ואין אלוה מלבדו והוא ברא את העולם. אברהם נִתֵּץ תרתי משמע כל האמונות האחרות והמסמל אותם הפסלים לדעת רז"ל צריך היה לקבוע שם ספר בראשית, "ספר אברהם" .

אַבְרָהָם נִשְׁלַח אֶל מְעֶבֶר לַנָּהָר לְהָבִיא בְּשׂוֹרָה
בְּטֶרֶם נִשְׁלַח מְאַרְצוֹ נֶאֱמַר לוֹ בְּשָׂפָה בּרוּרָה
לְלַמֵּד עוֹבְדֵי אֱלִילִים אֱמוּנָה כְּמִשְנָה סְדוּרָה
גָּם לְבֵשֵּׂר לַגּוֹיִים יִִחוּּד הָאֱלֹהִים מִפִּי הַגְּבוּרָה
וּלְיִשְׂרָאֵל נִתְנָה הַבְּרִית וּבֵית הַבְּחִירָה
זֶה הָיָה לְאַחַר הַבְּרִיאָה וּלְאַחַר נֹחַ וְהַמּבּוּל
בְּעוֹד עַמֵּי הַמִּדְבַּר נָעִים וְנָדִים בְּאֵין אֶרֶץ וּגְבוּל
קַם יִשְׂרָאֵל וְהָיָה לְעַם כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְאַבְרָהָם
וַיִּירַשׁ זַרְעֲךָ אֶת הָאָרֶץ הַזּאֹת מְעַתָּה וְעַד עוֹלָם
וְלֹא תִּצְלַח עָלָיו סֵכִּין וְהַקַּם עָלָיו נֶעֱַלם