24-12-2015, 18:51
|
|
|
חבר מתאריך: 13.12.15
הודעות: 203
|
|
סיימתי עכשיו לראות את הגרסה עם ויילדר. בהתחלה חשבתי "הו שיט, זה מחזמר", אבל אז המשכתי לראות, וזה היה חמוד. הרבה פחות מגניב מגרסת ג'וני דפ (גם הרבה פחות מצחיק), אבל עדיין - חמוד.
הקטע שהם נכנסים אל האולם שבו הכל אכיל הזכיר לי את דורותי נכנסת אל ארץ עוץ הצבעונית בסרט מ-1939, שלא לדבר על הדימיון בין האומפה-לומפס למנצ'יקנז. יש משהו עצוב בזה שאנשים קטנים
(הכינוי הפוליטיקלי-קורקטי לגמדים) היו טובים רק בשביל תפקידים גרוטסקיים שכאלה, סוג של פריק שואו. מצד שני, הם שיתפו פעולה עם זה, אז...
והנה צ'רלי בקט מודל 1971, באותה סצנה בדיוק של מציאת כרטיס הזהב האחרון P:
|