לא מגן עליו. מגן על העקרון שהבג"ץ צריך לקבל "הסכמה" מנאשם שהיה משפט צדק ובתמורה הנאשם יקבל הקלה במאסר. זה אבסורד שאין כדוגמתו. וזה פוגע במשפט צדק.

צריך שלא יהיה שום הבדל בין הודאה באשמה או אי-הודאה. אחרת יוצא שהמדינה מנסה בכוח לסחוט הודאה באשמה, ועל סמך זה לבנות את מערכת הצדק.

שלא לטעות, אני לא מדבר על הודאה באשמה דרך מדובב, ששם ההודאה זה חלק מהראיות, כי מגלה גם קטעים שהיו ידועים רק לנאשם. אבל הודאה של נאשם, שזה ישנה משהו במשפט, זה פסול לגמרי. זה לא אמור לשנות לא לכאן ולא לכאן.

עוד נקודה חשובה: משפט מתוקשר ולא מתוקשר חייב להיות להם את אותן תוצאות. אחרת אנחנו מעבירים את הבית משפט ללינצ' תקשורתי.

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/