ציטוט:

כוחות המארב התמקדו בשני החמושים כשלפתע מדווחות התצפיות על שני פעילים נוספים חמושים שמתחילים לטפס בתוך הוואדי. מפקד הצוות הבין כי לפניו מתחיל אירוע חריג והנחה את הלוחמים להיערך. לפתע נפתחת לעברם אש. בתחקיר המבצעי תארו הלוחמים כי הבחינו בקליעים פוגעים סמוך אליהם בסוללת העפר. לוחמי הפלחה"ן לא המתינו להנחיות מהפיקוד הבכיר ופתחו באש מקלעים לעבר ארבעת החמושים. אש נפתחה לעבר הכוח ממספר מוקדים נוספים מנשק קל ושוגרו פצצות מרגמה. "כוח מעטפת" בפיקודו של סגן מפקד פלוגת ה"עורב" וטנק של גדוד 74 שהמתינו בכוננות לאורך כל הלילה על הגבול הסתערו במהירות אל רכס עבאדין, תא שטח מעל וואדי סירח'אן לעברו התקדמו החמושים, והחלו לירות לעבר המתחם במטרה לשתק את מקורות האש. הירי התבצע בין היתר באמצעות טילי "גיל" ומקלע "קטלן" שמוצב על גבי ג'יפ "האמר" ממוגן. "זה פעל כמו קפיץ דרוך. אש שנמשכה כמה דקות. הכוח לא עלה בקשר וביקש אישורים, פעל עצמאית, והגיב נכון. המערכת פעלה בצורה אוטומטית", הוסיף סא"ל חבר.

לכתבה המלאה

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח