רכשו מטוסי קרב דור שני, והגיעו במהירות לחיל-אוויר מתקדם (קורנסים - דור שלישי קנו רק בשנות ה70, ומטוסי דור רביעי רק החל משנות ה70), כשמטוסים מ2 דורות שונים היו ועודם תופעה נפוצה,
ומול אוייבים שהתחמשו גם הם בקצב מהיר.
מאז הקצב שונה - מה שאומר שמטוסים לא מאבדים רלוונטיות אלא בעיקר מתיישנים פיזית.
ועברנו מצבירת יכולות - לעידכונם תוך שימור עליונות.

אלמנט נוסף - הוא שחשיבותם של מטוסי קרב מאויישים יורד,
עברנו ל3 דורות: חמקן חדש מדור חמישי, מטוס קרב שנשארו מדור רביעי, ומל"ט (שאפילו לא מגיע ליכולות דור ראשון)

בעיה בולטת עם מודל ה"טייסת בחומש" - היא שאלת אורך חיי פס הייצור:
פס הייצור נסגר לאחר שהביקוש יורד, וזה אומר שלא בהכרח ניתן לשמור על קצב רכש קבוע מהמטוסים הרצויים.