ב17 לאוקטובר 1973 נודע לצה"ל כי המצרים שולחים את חטיבה 25 שלהם לתקוף

את כוחות צה"ל שפרצו מראש הגשר למערב התעלה. אל"מ אמנון רשף, מח"ט 14 ,הורה למספר

טנקים מפלוגה א' "אהבה" ( גדוד 407 של חטיבה 600 ) שסופחו לחטיבה 14 להתייצב מול המצרים.

טנקי הT-62 המצריים נעו צפונה מזרחית לאגם המר. ארבעת הטנקים שלנו בפיקודם של המ"פ

אהוד גרוס, דני קריאף וסרן גבי ורדי פתחו באש על המצרים .טנקים מצריים החלו להפגע .

כאשר נגמרה התחמושת פנו ארבעת הטנקים למילוי תחמושת ותידלוק , וטנקים אחרים החליפו אותם.

ביניהם הטנק של מ"פ ח ' מגדוד 79 יאיר ליטביץ, וכן הטנק של המח"ט אמנון רשף אשר גם הוא ירה על

המצרים. לאחר כשעה ורבע של ירי הגיעו טנקי הסנטוריון של חטיבה 217 (מאוגדה 162 שבפיקוד ברן)

ובפיקודו של נתק'ה ניר ז"ל המשיכו את הירי עד השמדתה של החטיבה המצרית.

היה זה קרב מוצלח ביותר, שכן לכוחותינו לא היו אבידות.

לאחרונה נערך ערב זיכרון בבי"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א לפרופ' אילן המל ז"ל.

אילן היה כעבור שנים ,ראש החוג לפתולוגיה בבי"ס לרפואה.

אילן היה התותחן של קריאף. דני סיפר במעמד זה כי אילן ירה 130 פגזים באותו קרב. הטען קשר ,

שלמה קופרברג היה כה תשוש מהמאמץ והוחלף ע"י הנהג אגוזי.

130 פגזים, זאת כמות גדולה מאוד . בערך שני "בטנים" של טנק.

דני גם סיפר, באותו מעמד, כי אילן תירגם מאנגלית את החומר המקצועי על מערכות הירי של

הטנק החדיש פאטון M-60 שהתקבל מארה"ב בשנת 1971.

יהא זכרו של פרופ' אילן המל ברוך.