ברור שהמלל לא יכולה להגיע להשפעה ״מלמטה״, בדרך של צמיחה מקצועית. הארגונים הקיימים יימסרו אותו ויילחמו בו.

לדעתי זה ארגון שקיים ומחכה שיבוא ראש-ממלה שיפיח בו חיים;
נניח ראש ממשלה היפותטי עם סדר יום מדיני-ביטחוני רחב, אך בלי פנאי לקדם אותו בשיגרה.
נניח שאת תפקידי השרים הרלוונטיים (ביטחון, חוץ, מודיעין וענייניים אסטרטגיים) הוא נאלץ לתת לאנשים שעליהם הוא אינו סומך.
ונניח שבמיקרה סדר היום שלו לא מתאים לראשי הארגונים הקיימים.
במצב כזה, אפשר למנות איש טוב למלל, לתת לו גיבוי, ולפעול לפי עבודת המטה שלו. הכוח מגיע מהקירבה לממשלה, לא מידע וניסיון.

בטח עדיף מהמצב הקיים, כששליחויות דיפלומטיות נעשות על ידי אדם פרטי המקורב לראש הממשלה.

אגב, פרשת אירו-קונטרס מראה שלפחות אז, המועצה לביטחון לאומי שם עשתה מה שהנשיא ביקש, לאו דווקא מה שנכון ויעיל. כלומר במידה מסוימת, גם שם זה ארגון פוליטי (ואולי טוב שכך!)