הליכוד וכחול-לבן יוצרות ממשלה עם מעל 65 חברי כנסת.
הן היחידות שמנהלות מו"מ - ומסכמות הכל.
10 תיקים לכל מפלגה.

אחרי זה הליכוד יכול לחלק תיקים למי שבא להם, מהפול שהם קיבלו,
וגנץ יכול לחלק תיקים למי שבא לו.
אפס סחטנות מצד מפלגות קטנות.
בימין יש 4 מפלגות,
בשמאל יש 4 מפלגות.
אם המשותפת לא תתפשר על כלום - הם בחוץ. כנ"ל לגבי ימינה או החרדים אם הם יטפסו על עץ גבוה מדי.
יכולים גם לחלק 0 תיקים ולהישאר עם 2 מפלגות.
להערכתי - תתקבל ממשלה שמייצגת 105 חברי כנסת,
ואשמח אם חלקים מהמשותפת יפגינו פרגמטיות וזה יהיה יותר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קגנס ביחס לגוש אין שום משמעות לכך שתפקידי השרים יחולקו שווה בשווה שכן את עמדות כחול לבן יגבה ה"גוש" וכחול לבן יהיה מיעוט. לכך יהיו השלכות גם על קווי יסוד וגם על ההתנהלות השוטפת.

את עמדות כחול-לבן יכולים לגבות 62 חברי כנסת, תלוי בפרגמטיות של המשותפת,
את עמדות הליכוד יגבו כנראה 58 חברי כנסת, כשהחרדים כבר מפגינים פרגמטיות מרשימה.
אבל אם אין קונצנזוס על קווי היסוד בין הליכוד לכחול-לבן, אין כלום וחוזרים לנקודה אפס: בחירות.
אז כל בכיינות "אכלו לי שתו לי" - מתבססת על ההנחה שגנץ לא מסוגל לנהל מו"מ.
נקודת פתיחה בעייתית מאוד.

הכל מתבסס על היכולת הבסיסית של גנץ - להתנהל כפוליטיקאי
להגיע לקונצנזוס על מה שאפשר, ולהתפשר על מה שלא.
נתניהו הוכיח בעשורים האחרונים - שהוא בהחלט יודע לבצע את תפקידו.
הוא אפילו הצליח לקחת מהחרדים את קצבאות הילדים שהם כ"כ אהבו - בלי שהם ינטרו טינה או יאבדו אמון בו. אחרי כל התלונות - המצב עם ימינה דומה.
פרופוגנדה - שמור למערכת הבחירות הבאה.

גנץ חייב להראות יכולת דומה כדי להיות ראש ממשלה.
הרי אי אפשר להיות ראש ממשלה "בכאילו", ולהאשים את ביבי לנצח בכל דבר שלא מסתדר באופן מושלם.