תגובה נוספת לגופה של האחדות אליה אתה שואף.

עם ישראל התאחד פעמים בודדות בהיסטוריה.

א. מעמד הרי סיני ויחן שם ישראל כנגד ההר - כאיש אחד בלב אחד.

ב. סביב יהושע בכיבוש הארץ

ג. בבנין בית ראשון (בזמן שלמה המלך).

מעבר לנ"ל לא הייתה אחדות בעם ישראל החל ממחלוקת קרח ועד ערבות מואב ובהמשך לאחר מותו של יהושע ועד שלמה המלך. בכל זמן השופטים לא היית האחדות - דור ששפט את שופטיו. כנ"ל בתקופת המלכים למעט שלמה.

גם בבית שני היו אינסוף מחלוקות פנימיות וחיצוניות - היתה אחדות מסוימת בזמן אנשי כנסת הגדולה ועד לפטירתו של שמעון הצדיק אך היא לא הייתה שלמה.

מאז בכל דור אוסף שיטות אידיאולוגיות (ביתוסים צדוקים מיונים איסיים (כת הנוצרים הקדמונים היא ענף איסיי). קראים רפורמים וכו'.

מדינת ישראל לא קמה מתוך אחדות. כל ההיסטוריה הקצרה של המדינה הזאת רצופה בפילוגים פוליטיים אידיאולוגיים ואישיים. כל הנ"ל לא מנע מעם ישראל הישגים מהותיים לאורך הדורות.


חוסר השפיות והאובדנות השמאלנית הם הסכנה האמיתית. כל עם שהושפע מתפיסות עולם מעין אלו לא החזיק מעמד. צו השעה הינו התבדלות מתפיסת העולם השקרית והמעוותת.
האמורים לאור חושך ולחושך אור. לאלו אין תקנה כצוות הנביא.