תודה על התגובה. לגבי שת"פ מערכת הביטחון-המערכת האזרחית (אקדמיה+תעשייה) בארץ, זה כבר ממילא קורה שנים רבות. תמיד יש מה לשפר, כמובן, אבל זה קיים בהחלט (וגם על עניין חובת השירות הצבאי ותרומתו לאקדמיה+תעשייה בארץ דובר רבות). אבל מעבר לזה - כוונתי כאן היא שאחד הקטליזטורים החשובים לחדשנות (שבהחלט יכולה להגיע גם לשימושים ביטחוניים אבל גם לא) הוא החופש לחקור מחקר בסיסי אקדמי ללא הנחייה או הכוונה של מערכת ביטחונית. אתן דוגמא שמתחברת לדוגמא שנתתי קודם לגבי סין של המחצית השניייה של המאה ה-19: כשסין הבינה את נחיתותה בטכנולוגיה צבאית אז, הנחת המוצא שלה היתה שכל מה שהיא צריכה לעשות זה להשקיע במדע יישומי וטכנולוגיה, כאלה שאפשר ישירות לתרגם, לצורך העניין, לספינות תותחים. בדיוק חוסר ההשקעה במדע בסיסי, בהקמת אקדמיה שבה חוקרים חופשיים לקבוע את מחקרם, ובחינוך רחב יותר - כל זה היווה תוך זמן קצר מרכיב נוסף בנחיתותה של סין כעבור עשורים בודדים, למרות ההשקעה.

לגבי השבבים - זו באמת דוגמא טובה ומאוד רלבנטית. משום שלמרות מה שתיארת על עלייתה של ארה"ב בשנות ה-60 וה-70 של המאה העשרים בתחום, מי שבאמת השכילה למנף את התחום הזה מאז אמצע שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 היא כמובן טאיוון, שהיא המובילה העולמית כרגע, וחלק מהותי מכל סיפור "מלחמת השבבים" שמתנהלת כיום. אבל זה לסיפור אחר...