עד הפוטש בבית הבירה היטלר היה דמות שולית ולא מוכרת, בראש מפלגונת עם 50000 חברים בבוואריה. המשפט שנערך לו בעקבות הפוטש הפך אותו לדמות מוכרת ומוקד להזדהות מצד כל אלה שזעמו בכל רחבי גרמניה, ובזמן שישב בכלא אחרי המשפט הוא כתב את מיין קאמפף. זו היתה תחילת הזינוק שלו להנהגת גרמניה. אני חושב שחבל שנמשיך להתווכח כאן על היסטוריה גרמנית; להבנתי, היסטוריונים מסכימים שלתנאים הנוקשים של הסכמי וורסאי היה תפקיד מהותי בעליית הנאצים, אם אתה מכיר משהו אחר אשמח שתביא מקור.

המטרה של סנקציות היא (בד"כ) לא למנוע התעצמות צבאית. המטרה היא פגיעה כלכלית. כאמור, בדרך כלל זה לא מוביל לפגיעה צבאית משמעותית כי המשטרים מעדיפים לפגוע באזרחים שלהם מאשר בצבא. הסנקציות על איראן לא נועדו לפגוע בצבא איראן, הסנקציות על צפ"ק לא מיועדות להגביל את ההתחמשות הקונבנציונלית שלה, הסנקציות על רוסיה לא נועדו להגביל את הצבא הרוסי, הסנקציות על דרום אפריקה בזמנן לא נועדו לפגוע בצבא דרום אפריקה. פשוט לא.

בין שתי מלחמות עיראק עברו 12 שנים שבהן צבא ארה"ב התפתח דרמטית מבחינה טכנולוגית ואילו צבא עיראק לא היה יכול להתפתח - לא בגלל הסנקציות הכלכליות אלא משום שלא היה מי שימכור לו טכנולוגיה צבאית. הוא אפילו לא היה יכול להשלים את החוסרים מהמלחמה הקודמת; במלחמה הוא פעל בכלל בלי חיל אוויר. לא פלא שארה"ב הביסה אותו ללא מאמץ. אבל שוב - זה לא היה בגלל הסנקציות הכלכליות.