א. זה לא סוד שמערך הSBIRS לא נועד לעקוב אחר גופים היפרסוניים. הפונקציה העיקרית שלו זה לתת התרעה מוקדמת על שיגורים בשלב ההאצה (boost phase).
*זה נכון גם לשיגורים של טילים "היפרסונים" כמו הHGV שגם להם שלב ההאצה כמו כל טיל בליסטי אחר.

עם זאת, עקיבה בזמן טיסה/גלישה זה כבר סיפור אחר לחלוטין. החתימה התרמית של גוף היפרסוני בטיסה הרבה יותר מעומעמת מהשיגור- בייחוד כשיש קלטר תרמי (דיסקרימינציה- כלומר קשה להבחין בין המטרה לבין רקע כדור הארץ).

ב. מבחינת הפתרון,
נכון לעכשיו האמריקאים עובדים על שני סנסורים חדשים להצבה בחלל (קונסטלציות לווינים):

1. WFOV- סנסור שדה ראייה רחב שיתן אינדיקציה ראשונית בעיקר בשלב הראשוני (כנל שיגורים מהאוויר של HGV וHCM).

2. לוויני HBTSS (רצב) יוצבו במסלול נמוך בעלי שדה ממוקד אך עם רגישות גבוהה יותר. תוצריהם יאפשרו לא רק עקיבה אלא נתונים איכותיים שיספיקו להפקת פתרון ירי (בדומה למכ"מ הסוללה), בעיקר בהיבט דיסקרימינציה, רזולוציה ועכבה.
עם זאת לא ידועים פרטים כמו עד כמה מטרות יוכלו לעקוב בו זמנית ומתי יגיעו לכיסוי גלובלי.

ג. מבחינת מהירויות טיסה- זה מאוד תלוי בפרופיל הטיסה, מאפייני הגולש/RV, ואופן התמרון שלו.
בגדול אובדן קינטי יכול להיות מאוד משמעותי, גם 80% ויותר ממהירות גמר בעירה לאחר שיגור.
(לצורך העניין משהו עם מהירות התחלתית של 14 מאך יכול לגמור גם בתחום הסופרסוני)
זו אחת הסיבות שההייפ סביב נשק היפרסוני לא תמיד מוצדק ובתרחישים מסוימים יכול להיות הרבה פחות אפקטיבי ממה שנתפס בציבור..