הוצגו בדיון הזה המון אופציות וחלקן רלוונטיות ושוות דיון אבל לתחושתי רוב הדיון פה סובב סביב "המלחמה הקודמת". אם נסתכל סביב, לא כך נוהג עולם וכשכך נוהג, בד"כ נכשל. כמובן שיש היגיון לשאוף לקו הגנה עם ביצור טבעי כמו הליטאני, אבל מהלכים קינטיים בסגנון אמצע המאה ה-20 כנראה לא יביאו אותנו רחוק.

בימינו המעצמות (ומי ששואפות להיות מעצמות) רואות הצלחה בעיקר בפעילות מאחורי הקלעים כגון עידוד חוסר יציבות חברתית ופוליטית אבל היריב, זריעת דיסאינפורמציה, קידום אופוזיציות, יצירת דה-לגיטימציה פנימית וחיצונית, וכ"ו. ישראל עצמה עדה למאמצים כאלה כנגדה. האם בחישה בקלחת תמיד מביאה לתוצאות הרצויות? לא. אבל גם מהלכים צבאיים קינטיים לא תמיד נגמרים בהצלחות גדולות.

אני לא יודע איפה היכולות של ישראל בתחום לעומת המעצמות. אני מניח שאין לנו את הכסף והיכולת להגיע כמעט לכל אדם ומקום שיש נניח לאמריקאים. ואני בטוח שאין לנו את הנטייה לחשוב ולתכנן לטווח ארוך. אבל אולי לפני שאנחנו מגלגלים את האוגדות לתוך דרום לבנון, נראה מה יש ביכולתנו לעשות כדי להפוך כל צעד בדרך של איראן, סוריה וחיזבאללה ליעדים שלהם לצעד נגד רוח סערה.

"I am always outnumbered, but never outmanned"