אפשר לייצר פצצת קריסה על בסיס אורניום, אבל נדרשת מסה קריטית יותר גדולה ובהתאמה לכך כל רכיבי הפצצה - מראת הניוטרונים, עדשת הנפץ, החומר ההודף - כולם נדרשים להיות גם הם גדולים יותר וכבדים יותר. התוצאה היא פצצה שדורשת טיל גדול משמעותית, הן מבחינת הקוטר והן מבחינת הבוסטר שהוא דורש כדי לדחוף את המשקל, כדי להביא אותה ליעד. וגם אז, היא פחות יעילה (מבחינת שיעור ההמרה של היסוד לאנרגיה ולכן התפוקה של הפצצה) מאשר פצצת פלוטוניום - וכל זה אחרי השקעה גדולה מאד בתהליך ההעשרה.