אולי ליד ההוצאה השנתית של משפחת המלוכה הבריטית מדובר בגרושים, אבל בהשוואה לכל עלייה שאי פעם הגיעה לארץ - ההשקעה בבני העדה האתיופית גדולה לפחות עשרות מונים.

ה"פחונים" בהם שיכנו אותם, אפילו בלי להשוות אותם לתנאי חייהם בגולה, היו קראוונים יקרים שמשך חייהם כ-5 שנים (אני אישית גרתי בכזה כמה שנים, בתור ילד ובתור מבוגר, היה מצויין) חלקם של הדיירים בהזנחה היה דומה לחלקו של הברון המממן (אתה).
מלכתחילה, מי אמר שהמדינה צריכה לשכן אנשים לכל חייהם?! ה"רוסים", כולל הגויים מבינהם, עזבו את מרכזי הקליטה אחרי שנה-שנתיים, רבים מהאתיופים נצמדים לקראוונים שסופקו להם באדיבותך 10 ואפילו 15 שנים, מסרבים למצוא דירה מסובסדת שיוכלו לממן, ואפילו המשכנתא המכובדת (99%) בתנאים מעולים שהמדינה נותנת להם לא הצליחה לפנות את אותם מרכזים שהפכו לסלאמס.

בכל מה שקשור לסל קליטה, מענקים מאוחרים יותר, סיוע בדיור, אבטחת הכנסה קצבאות ילדים הוצאות בריאות נרחבות וכיוב', שלא לדבר על החזקת כמעט כל ילדיהם בפנימיות במימון המדינה, מגיל צעיר ועד צבא והשקעת הון בנסיון נואש (ולרוב - כושל) להביאם לרמת הידע הנדרשת במדינה מודרנית, המדינה (AKA משלמי המיסים) עשתה מאמץ כלכלי כביר בנסיון להביא אוכלוסייה שלמה מתקופת האבן ללבנט המודרני למחצה.


מוצדק או לא - זה דיון אחר, אבל לגבי "הון עתק" - אין ספק.