משיבות מלחמה: כבר שבוע ש-165 נשים בדואיות מהיישוב לקייה שבנגב יושבות בבית, לאחר שמקום העבודה שלהן הוצת. ההערכה היא שהמציתים הם גברים מהיישוב שהתנגדו ליציאתן לעבודה.

מרבית הנשים הבדואיות אינן מועסקות ופרט לקצבת ילדים מהביטוח הלאומי הן אינן תורמות לכלכלת המשפחה. אבל ביישוב לקייה פועל ב-17 השנים האחרונות פרוייקט "רקמת המדבר", במסגרתו רוקמות הנשים את הרקמה הבדואית המסורתית על שורה של מוצרים בהן תיקים, מפות ואפילו בגדים ומוכרות אותם בהצלחה.

לפני שבוע בדיוק הוצת מבנה "העמותה למען נשות לקייה", שבה פועל הפרויקט. "השכנים בקומה השנייה ראו אלמוני שובר את החלון ומשליך לבניין חומר דליק", מספרת מנהלת הפרויקט, נעמה אלסאנע.

אבל הנזק הקשה שנגרם למקום לא מרתיע את הנשים. "המענה שלנו לשריפה יהיה העסקה של יותר נשים", אומרת אלסאנע. "אם יש מישהו בכפר נגדנו, או אם אנחנו עושות משהו לא טוב, שיבואו ויגידו לנו. שלא ילכו בלילה ויישרפו". אלסאנע מציינת, עם זאת, שרוב תושבי הכפר תומכים בפרויקט המספק פרנסה וגאווה לנשות לקייה. התנכלות קודמת למפעלן של הנשים אירעה לפני ארבע שנים, אז נגנבה מהמקום סחורה רבה.

לדברי אלסאנע, מדובר במקור התעסוקה היחיד של אותן נשים, מה שמסביר את תגובתן בקשה של הנשים לאירוע. "כשהן ראו את המפעל השרוף הן ממש בכו. עכשיו הן באות כל יום, שואלות מתי פותחים שוב ומתנדבות לסדר את המקום".

http://www.nrg.co.il/online/1/ART/940/935.html