משמעת עצמית זה דבר שקשה עד בלתי אפשרי להנחיל באדם בוגר, אך לא בהכרח בילד. אך מה קשורה משמעת עצמית לקריאת ספרים? אינני מבקש שילדים יקראו מאמרים משעממים אלא ספרים מעניינים וטובים. כמובן שהטיעון שלך לגבי האפשרויות הרבות שבסופו של דבר מגבילות את הילד הוא טיעון מאוד חזק, וכך למשל ילדים היום מעדיפים לשבת אל מול המחשב ולשחק במשחק כזה או אחר על פני משחק עם ילדים בני גילם בחצר או בבית של ילד אחר. אכן, הדמיון מדוכא על-ידי שפע ההזדמנויות הוירטואליות בעיקר.
הפתרון אמור להתחיל בעקירה מהשורש של תרבות הכלום, ששיאה (לפחות כרגע) מתבטא בהתפתחות האינסטנט-סלבריטאיות בתוכניות המציאות השונות.
כמובן שהטיפול בתופעה אמור לגלוש מעבר לרמה האישית: החינוך לערכים חייב להיות של המדיה, וקודם כל - של המדינה.
אך מה לעשות שהפכנו אט-אט לחברה צרכנית מטורפת, במובן זה שאיננו יודעים מה אנו עושים ולשם מה.