שהמדיניות האמריקאית של בוש בעיראק פשטה את הרגל.
כבר נשמעים הקולות של אזרחי ארצות הברית להחזיר את החיילים הבייתה וכמובן שהלחץ הציבורי ההולך וגובר משפיע על נציגי הציבור בסנאט וכבר מספר סנאטורים חברו יחד כדי לגבש הצעת חוק להחזיר את חיילי צבא ארצות הברית הבייתה.
שתי מטרות איסטרטגיות היו מול עיניו של בוש נשיא ארה"ב.
הראשונה הפלת שלטונו של סאדאם חוסיין ותפיסתו.
השנייה הייתה להפוך את עיראק למדינה בעלת משטר דמוקראטי.
המטרה הראשונה הושגה לחלוטין בהצלחה יתרה אבל המטרה השנייה לא הושגה ולא רק שלא הושגה אלא מצבם של האמריקאים בעיראק הוא בכי רע.
הם חוטפים מהלומות טירור קשות מנשוא ובמצטבר יש לזה אימפאקט שלילי בציבור האמריקאי ויתרה מכך הדמוקרטיזציה הולכת ומתרחקת והאנרכיה תופסת תאוצה.
יש ממשלה בעיראק אבל כולם יודעים שהיא וירטואלית בדיוק כפי שהרשות הפלשתינית היא וירטואלית ומי ששולט בעיראק אלה הם אירגוני וכנופיות הטירור בדיוק כמו בשטחים המשוחררים אצלנו.

אי אפשר שלא לראות את האקוויולנטיות במדיניות האמריקאית במזרח התיכון.
שאיפה למשטר עיראקי דמוקרטי.
שאיפה להקמת מדינה פלשתינית דמוקרטית על חשבון מדינת ישראל ואזרחי ישראל הצריכים לספק גם את האדמה וגם את העזרה הכלכלית (שמעון פרס צריך לעזור לפלשתינים כלכלית).

הגיע הזמן שממשלת ישראל תפקח את העיניים ובשקלול זמן שלטונו של בוש תבין שאין סיכוי לדמוקרטיזציה של האיסלאם בימים ובשנים אלה וכמו שהניסיון בעיראק נכשל הוא יכשל גם כאן.

הגיע הזמן לעצור את תכנית ההתנתקות ולהתנתק חלקית ממדיניות ממשל בוש להפסיק לחלום שטירוריסטים אחרים יעשו את העבודה בשבילנו(הרשות הפלשתינית) ולחכות למנהיג אמריקאי אחר שפוי יותר ופחות אנטישמי בעל מדיניות פרו ישראלית ולא פרו פלשתינית.

לא צריך לפחד מהאמריקאים. הם יודעים שנכשלו גם שם וגם כאן.
צריך ממשלה שתאמר באומץ לב לממשל בוש תודה שניסיתם אבל נכשלתם ומכאן אנחנו תופסים פיקוד וחוזרים לריבונות שלנו.