למרות שהוא היה רק סגן אלוף, הרי שבשנת 1949 הוא מילא תפקיד שממלאים היום שני (!) אלופים, כראש מחלקת תכנון ומבצעים (כלומר גם מה שהיום אגף מבצעים וגם מה שהיום אגף תכנון). זה מראה לא רק על האינפלציה של הדרגות שהיתה מאז בצה"ל (נוספו דרגות של אלוף משנה ותת אלוף), אלא גם על ההערכה הרבה כלפי בר בצמרת הביטחונית.

יש לבר מניות רבות בהקמה-מחדש של צה"ל בשנת 1949.

הוא כתב במערכות עוד בשנות הארבעים (בתקופה שרמת כתב העת היתה גבוהה יותר מאשר 30 או 60 שנה אחר כך), ופרסם במהלך מלחמת העצמאות ואחריה סדרה של מאמרים שמהווים את בסיס ההיסטוריוגרפיה של המלחמה.

אחר כך הוא פרסם כמה ספרים, שהיום נראים מעט תמוהים. בספרו במעגל בעיות הביטחון שפורסם ב- 1956, הקו המנחה הוא התמרמרות כלפי מעצמות המערב שמטפחות משטרים ריאקציונריים במדינות ערב ומספקות להם נשק שמסכן את ישראל. בספרו ביטחון ישראל, אתמול, היום, מחר , שנכתב מהכלא מעט לפני מותו, הוא הסביר איך מדינות ערב המתקדמות הודות לאימוץ הסוציאליזם עומדות להביס את ישראל שחברה לכחות הריאקציה. שנה אחר כך התברר כי קצת טעה.

לתיאור לא מחמיא במיוחד של ישראל בר אפשר לפנות לאחד מספריו של עוזי נרקיס (נדמה לי שזה מופיע ב- חייל של ירושלים).

בסך הכל טיפוס מרתק שראוי לביוגרפיה רצינית אותה צריך לכתוב משהו ששולט בגרמנית ובעל גישה לארכיוני הקג"ב והשב"כ. יש עוד כמה טיפוסים מרתקים בצה"ל של אותה תקופה שמחכים לביוגרף טוב.