אני אמנם לא מבין גדול בתחום החוזי, אבל -
לדעתי, השקעת מאמצים בנושא שכנוע האמריקאים בתחום של חקיקה ובנושא של סינוור לווינים היא מיותרת במקרה הראשון ומסוכנת במקרה השני.
במקרה הראשון, אין טעם להשתדל אצל האמריקאים כשהתחרות היא מסחרית וצמודה, וקיימים ספקים רבים למוצר המבוקש, אם לא היום אז בעוד שנה (מה שלא היה נכון לפני עשור או שניים ואז היה טעם סביר במהלך כזה).
במקרה השני, סינוור לייזר באופן הגורם לטשטוש כלל התמונה של תא השטח סביר להניח שיגרום נזק לחיישנים, ודינו כתקיפת גורמים זרים בשטח אקס-טריטוריאלי (אני לא חושב שהמרחב מעל האטמוספירה מעל שטח ישראל הוא בריבונות ישראלית, ובכל מקרה ניתן לצלם היטב את ישראל גם כאשר הלווין נמצא בזוית מעל מדינה שכנה). ניטרול לווין מסחרי הוא תקדימי ועשוי לגרום למשבר דיפלומטי חריף ביותר, וידה של ישראל תהיה על התחתונה.
בניגוד לשיטות ה"התקפית" הנ"ל אני מציע לגבש אסטרטגיה "הגנתית" אדפטיבית - לבנות את האסטרטגיה תחת ההנחה שהכל גלוי תחת השמש. דהיינו, להוסיף מבני דמה באתרים רגישים, להקים שטחי אימונים מקורים, להחנות כלים רגישים (רכבים, מטוסים, צוללות, טילים וכו') בהנגרים בלבד, ואת מה שחייבים להוציא החוצה (כמו תרגילים וניסויים) לחשוף באופן מבוקר ומדוד, תוך הסתרת נתוני תא השטח הרלוונטי והתזמון טרם האירוע ככל שיתאפשר.
לדעתי היתרון היחסי של ישראל הוא לא בכמות האמצעים שלה אלא באיכותם - כלומר ברכיבים הפנימיים שלהם, שאינם ניכרים מתצלום אויר.