בית המשפט נדרש למעשה להכריע האם יש סכוי סביר להרשעה ולפיכך האם יש מקום להגיש כתב אישום למרות ההשלכות מרחיקות הלכת. אני מניח שיש נימוקים לכאן ולכאן וגם פסק הדין אינו נחרץ לחלוטין כפי שאפשר לראות במובאות שלעיל. במצב כזה יש משקל, גם אם בלתי מודע, לנטיות הלב הפוליטיות של השופטים. כיוון שכך, היה טוב לו היתה מתקבלת על ידי הרכב שיש בו איזון יותר גדול של הדעות הפוליטיות - איזון שאינו בנמצא בבית המשפט העליון.

האיזון הפוליטי והחברתי חשוב לבית המשפט העליון לא רק בגלל ההקשר הזה, אלא בעיקר מכיוון שהוא פועל כבית משפט חוקתי למעשה ולכן הכרעותיו צריכות לשקף במידה רבה את רוח העם. לדעתי, המסקנה המתבקשת היא שיש לקבוע הליך חדש שקוף ופוליטי הרבה יותר למינוי שופטים עליונים. אולי המודל האמריקאי יכול לשמש אותנו לצורך זה.