22-08-2005, 06:26
|
|
|
חבר מתאריך: 20.06.02
הודעות: 1,872
|
|
כבודו של הרב במקומו מונח
אין ספק שהם חיו בבועה. ,בועה רוחנית" בבועה הזו, חיה כל קהילה דתית שבונה לעצמה מסגרת חברתית תומכת וחמה שאינה קשורה למיקום אלא קשורה לאופי החיים הדתי. חיים לפי אידיאל, חוגגים ביחד, שמחים ביחד, מתאבלים ביחד. קהילות מהסיגנון הזה הן המתכונת לקהילות גדולות ובריאות יותר וקהילות גדולות ובריאות יותר הן חלק מהמתכונת לעם בריא נפשית.
את ה"בועה החומרית" שהיתה לתושבי נצרים, אני לא מאחל לאף אחד מתושבי תל אביב, התקפות טרור בלתי פוסקות, שגרת מלחמה קבועה, שום דבר נורמלי משיגרת החיים של שאר תושבי מדינת ישראל.
עבורו זו בועה "טובה", למרות שהחיים שם בעיני החילוני הממוצע וגם לא מעט מהדתיים הם על גבול הבלתי אפשרי, זו בועה טובה כי הוא מאמין וחי על פי ערכים. הוא לא התכוון לבועה חומרית למרות שזה מה שאתה באופן טבעי מסיק מדבריו על פי סולם הערכים האישי שלך.
"הוילות היפות" הן טיעון דמגוגי נחות וחלק ממערכת ההסתה ושטיפת המוח שמעבירים לך ואתה מעביר לאחרים. את ה"וילות" היפות שלהם יכול כל תל אביבי עם דירת שני חדרים לבנות בעצמו בכל אחד מיישובי הנגב. האם תלך לשם ? מבחינה זו, כל יישובי הנגב, חיים בבועה, מה ההבדל?
אין ספק שהם משלמים מחיר כבד אבל השינאה שמופנית אליהם, השימחה לאיד וחוסר היכולת להזדהות עם הכאב שלהם ברמה האנושית הכי בסיסית שיש, מעוררים תחושת קבס.
|