כעתונאית בינונית מינוס שדואגת (בהתמדה...) לפזול ימינה ושמאלה ולמקם עצמה ב"מקום טוב" באמצע העדר של כתבלבי "השמאל השפוי". איש השנה של יעל פז-מלמד (במוסף השבת של "מעריב"), הוא "רמטכ"ל ששת הימים" (ההגדרה שלה) - דן חלוץ. היותו כחודשיים בתפקיד (לאחר הדחת קודמו שהעז לגלות ניצני חשיבה עצמאית), לא מבלבל את הכתבת המגוייסת, שבעיניה גירוש "הרואי" של 8000 יהודים (שנהגו ב"ממלכתיות" צובטת לב) והרס חבל ארץ פורח, הוא שיא ההגשמה הציונית בשנת התשס"ה!!
"נחישות הברזל עם רגישות רבה ... ההכרעות של חלוץ, כמו גם נחישותו, הן הוכחה שהוא מנהיג גם באמות מידה אזרחיות. שיש לו אופק ושדה ראייה לגבי תהליכים בחברה הישראלית ובכלל. הוא הבין שהמאבק הוא על עתיד הדמוקרטיה הישראלית."
למרות שהכתבת הפלצנית זוכרת לו את "הרטט בכנף המטוס", היא מסכמת שהבחירה שלה בו כאיש השנה בלתי ניתנת לערעור!!!...

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

פתאום הכל נשכח, פתאום הוא ראש שממשלה ראוי (להזכירכם, לפני בחירות 2001 עתרו שמאלנים לבג"צ בטענה שמי שנמצא לא ראוי להיות שר ביטחון, לא יכול להיות ראש ממשלה)...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

בתקשורת שברובה מתקרנפת, צבועה ומגוייסת, מתבלט דן מרגלית ככוכב בוהק, כנפיל בין גמדים.
להשוות את דן מרגלית ל "כוכבי תקשורת " שמתחזים לעתונאים כמו עלובי הנפש, חסרי האתיקה והיושרה מהסוג של אמנון אברמוביץ, בן כספית, סבר פלוצקר (ודומיהם הרבים...) זה פשוט עלבון לשכל הישר.

אפילו בחירתו של מרגלית במנהיג הנתעב בעיני, כאיש השנה שלו (מוסף השבת של מעריב מ-9.9.05), עם ביקורת אמיצה ונוקבת, לא חד צדדית ויחד עם ה"קטילה" מציינת צדדים חיוביים באישיותו של ראש ממשלתנו, מוסיפים לו נקודות זכות בעיני. בחירתי באה למרות שאינני מסכים למסע הצלב שערך לקידום עמדתו בעד גדר ההפרדה (בעיני זה נושא לסימני שאלה לפחות ולא לסימני קריאה. כשלדעתי יש סיכוי רב שלו חלק מתקציבי העתק שמושקעים בגדר - ועלולים לרדת לטמיון - היו מופנים לתגבור והקמה של יחידות מיוחדות למודיעין ולוחמה בטרור, השיפור במצב הבטחון המיידי וארוך הטווח היו גבוהים בהרבה).
לצד שרון, אני הייתי בוחר גם ב "קונסליירי" - וייסגלס, כאיש השנה שלי בפוליטיקה ועסקים...

אומץ לבו, הגינותו, יושרתו ואנושיותו, מעמידים את דן מרגלית, כמופת לדמות העתונאי שראוי לחיקוי ע"י כל מי שמתיימר לעסוק בתחום זה.

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

דן מרגלית הוא נבלה גזענית, והפסוודו-ביקורת שלו על שרון ("שרון מנייאק, תחי
ההתנתקות!"; "שרון פושע, קדימה לגרש יהודים!"; "להעמיד את שרון לדין ולהרוס
בתי כנסת!" וכו') ממש לא עושה עלי רושם...
איני רואה אצלו אומץ לב, הגינות, יושרה ורק מעט אנושיות. עיתונאי הוא לא, אולי
עיתונאי ישראלי (וזו קטגוריה נפרדת ואומללה במיוחד)...

קראת את בחירתו בשרון ב"מעריב" ???
גם בנושא הגינות, אתיקה - הוא מהווה קרן אור באפלה. למרות שמתחכך עם פוליטיקאים ואחדים נמנים על המילייה החברתי שלו, הוא יודע לעשות הפרדות בשונה מרוב עמיתיו למקצוע...

יואב יצחק (יותר בעבר הלא רחוק ולאחרונה הרבה פחות...) היה מהבודדים, שאפשר היה לייחס להם תכונות של עתונאי שהמקצוע העתיק בעולם אינו חלק מהגדרות העיסוק אצלם...

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

"תראה לי עיתונאי אמיץ ממנו", "תראה לי עיתונאי טוב ממנו".
אין עיתונאי אמיץ ממנו, וגם הוא עצמו אינו עיתונאי ואינו אמיץ.

מה שהוא עושה אינו "אמירת האמת" "וכתיבה נגד הזרם באומץ רב", אלא ג'סטות למנוצחים.
לדוגמה: לפני מספר שבועות הוא כתב על הנסיגה מפילדלפי משהו בסגנון "אני חושב שזה
חשוב מאוד, ונכון מאוד, וטוב מאוד, וצודק מאוד, ובטחוני מאוד, והומני מאוד, ומאוד מאוד מאוד,
אבל חבל שאין דיון ציבורי רחב יותר על זה".
הדבר דומה לאלה שאמרו(גם אצלנו בפורום) "טוב, נראה לי שההתנהתקות דווקא רעה למדי,
ואין לי או למנהיגים לשנו מושג מה יקרה ביום שאחרי, וסביר להניח שיתגבר הטרור, אבל אני
עדיין תומך" - וכל זה ב-14 באוגוסט...